They told me I could be anything, so I remained a child.

מי אני שאתלונן? מי אני שאבכה על כתפי אחרים?

העולם כולו פתוח לי, שום דבר רע לא באמת קרה לי...

אני שונאת את זה, אני שונאת את עצמי

למה אני כזו בכיינית?

את סתומה סתומה סתומה!!!

למה את נותנת לעצמך להיות כל כך אנוכית

תחשבי על אחרים

כולם עברו הרבה יותר ממך בחיים

ממה את כבר סובלת? ממחשבות?

מתרחישים אפשריים?

מנבואות?

מה את עושה לעצמך לעזאזל???

במקום לשבת בבית להיות תקועה בפנטזיות מטומטמות,

צאי, תעשי משהו. תתחברי לאנשים. תלמדי להכיר אותם.

אם את לא מכירה אנשים מה את שווה?

אם את לא יודעת מי באמת האנשים האלו, מה עומד מאחורי המעשים והמילים שלהם

מה עומד מאחורי מי שהם.

מה את שווה?

את סתם גרוטאה. 

אסור לך להתלונן. 

תפסיקי להיות אנוכית... כל פעם שמציעים לך משהו פשוט תצאי!!
ממה את כל כך מפחדת?

מעתיד?

אז קומי, תצאי מהגולם שאת ולכי לעשות משהו!!! 

בבקשה אל תשאלו יותר לשלומי.
בבקשה!