They told me I could be anything, so I remained a child.

נמאס לי שכל פעם שאני נעלמת לא שואלים מה קורה,
נמאס לי שאני זו שתמיד מנסה לגשר בקשרים,

נמאס לי שאני היחידה שרודפת אחרי אנשים כדי שלא יעלמו לי.

ואז אני נודניקית, ואז אני מעצבנת,

אבל זו הדרך היחידה שאני מכירה.

מה עוד אני יכולה לעשות?

מישהו בכלל מכיר אותי? מישהו?

"איזה מין בן אדם אני?

-את מיקי שכזאת"

בטח, כי מיקי זו ממש הגדרה להליך רוח, מחשבות, מעשים ורגשות .