העולם הוא לא כזה מקום יפה. אבל חייבים לחיות עם זה!

אני יודעת שלא עידכנתי המון זמן, והיו לי המון מקרים שרציתי אבל לא מצאתי את הזמן, עברו עלי המון דברים בשבוע האחרון אבל משום מה לא כתבתי אף אחד מהם בפוסט.... עכשיו יש נושא אחר שרציתי לדבר עליו.

ברצוני לספר לכם סיפור ואני צריכה בסופו את דעתכם האובייקטיבית. בבקשה.

אני לא אציין שמות או מקומות כדי שהכל יהיה מובן ברור וכמה שיותר אובייקטיבי.

נסעו להם 3 חברים במכונית אחת. S היה הנהג. R היה חברו הטוב. E הייתה חברה נחמדה. שלושת אלו נסעו לחנות מסוימת במקום מסוים. בעוד SוR נסעו כדי לקנות משהו מסוים. או ליתר דיוק S ידע מה הוא רוצה לקנות וR רצה לבחון משהו שהיה מעוניין לקנות. כמו שאמרתי E החברה הנחמדה סתם באה ולא עשתה כלום. פשוט הייתה שם ולאחר מכן סיפרה לי את הסיפור.

הם חנו את המכונית במקום שיש לשלם כמובן חניה ובמקום שבו עוברים הרבה שוטרים שבודקים את הפתקים המפגרים האלה של החניה ונותנים את הדו"ח. הם הכניסו 2.2 שקלים חדשים (כלומר חצי שעה) במחשבה שזה יספיק (שניהם סברו כך). E פשוט התבוננה מהצד ולא אמרה כלום כי חשבה שחצי שעה באמת תספיק, אך חשבה שרק S קונה את מה שהוא קונה ולא ידעה על תוכניותיו של R.

הם נכנסו לחנות וכעבור עשר דקות S קנה את מה שהיה צריך לקנות ורק אז R התחיל לבחון את מה שרצה לבחון. בואו נגיד שלוקח חמש דקות או אפילו פחות להגיע לחנות אז נשארה רק עוד רבע שעה. R בחן במשך המון זמן את מה שרצה לקנות בעוד S וE יושבים בצד ולא עושים כלום, ממתינים בסבלנות לחברם שיסיים לבחון את המוצר ויחליט מה הוא רוצה לעשות. E כאמור רק רצתה להצטרף לכן לא אמרה דבר וגם לא דרשה ללכת מפני שמשעמם לה כי זה חצוף, היא ידעה לאן הולכים ולא רצתה להיות מועקה. S באותו הזמן, נהג הרכב גם כן המתין בסבלנות עד שR יסיים.

אף אחד מן השלושה לא שם לב שהם צריכים לחזור למכונית כי נגמר הזמן. אף אחד לא חשב על כך בכלל. E הסתכלה השעון פעם אחת אך לא קישרה את העובדה שנגמר הזמן של החניה אלא רק ראתה את השעה כי לא רצתה להדאיג את אמא שלה, לא עניין אותה כמה זמן עבר כי רק באה ללוות את השניים וכאמור לא רצתה להוות מטרד.

לאחר חצי שעה או יותר S איבד את סבלנותו כי גם ראה שלE נמאס ואמר לR שמספיק וזזים. R לא קנה את מה שבחן ואמר לE "באמת חשבת שאני הולך להוציא עכשיו 600 שקל?".  השלושה יצאו מהחנות ורק כשהתקרבו לרכב שמו לב שנגמר הזמן ובטח יש דו"ח. S צעק בציוניות מתחלקים בדו"ח בעודם מתקרבים לרכב ומגלים כמובן- דו"ח חניה.  הסכום הוא כמובן- 100 שקל על עשרים וחמש דקות איחור, הזמן את האמת לא משנה... זה פשוט 100 שקל.   

השאלה שלי היא מי צריך לשלם את הדו"ח, ואם צריך להתחלק, אז איך? כמה כסף בדיוק כל אחד צריך לשלם?

אם יש שאלות שלא הובהרו בסיפור נא לפנות אלי ואני אשמח לענות ולאחר מכן לקבל תשובה סופית.