העולם הוא לא כזה מקום יפה. אבל חייבים לחיות עם זה!

אבל זו בעצם מהות הבלוג בשבילי לא?

לכתוב כשרע... כשטוב לי אני לא מרגישה צורך גדול לכתוב על זה... אני פשוט מנסה להמשיך את הטוב הזה בעוד אושר ושמחה. עכשיו רע לי. רע לי מאוד.

היו לי תקופות יותר גרועות אבל עכשיו גם משעמם לי ואני לא מוצאת שום דבר לעשות.

בז"ט, החבר שלי לשעבר... וגם החבר הנוכחי שלי משגע אותי. אני אוהבת אותו מאוד אבל אני שונאת את איך שהוא מתייחס אלי. ולפעמים נכון זו לא באשמתו אבל למה אני צריכה להידפק בגלל זה?!

למה בגלל שההורים שלו רוסים (והכוונה הספציפית פה זו הדרישה הגבוהה מאוד של הורים רוסים ללימודים) והוא כזה נמושה שלא יכולה להתנגד להם אני צריכה לסבול?!

רע לי ואף אחד לא יכול לעזור לי

כואב לי

אני לא יכולה לנשום