יש לי הרגשה ששנה הבאה תהיה בדיוק כמו השנה הקודמת,וזה לא עושה לי טוב

לא עושה לי טוב ברמה שאני לא ישנה בלילה

אני לא מבינה אנשים ואיך הם חושבים ואני תמיד פועלת לא נכון ואני לא יודעת איך אני צריכה לחיות את החיים אבל אני יודעת שלא בדרך הזאת

נזכרתי את השאלה שהיא שאלה אותי,זה היה לפני חצי שנה,קצת יותר.

"לא!מה פתאום !" עניתי לה אוטומטית אולי קצת יותר מדי מהר

אבל אולי זה איך שאנשים בדרך כלל מגיבים לנושא הזה גם אם הם באמת לא

אבל איך שהיא שאלה את זה

במונטוניות מרוחקת כזאת קצת

כיאילו זה היה כדי להבהיר שאם אני כן היא תהיה חייבת לדווח ולהעביר את זה הלאה

כמו מן הבהרה כזאת,אזהרה

"אני לא רוצה לדעת " שכזה

אבל האמת היא שאני חושבת על זה כל יום,לפעמים גם כמה פעמים .

אני הולכת ונעשית עמוקה יותר,טובעת בים הכחול שסביבי

יש מן זרוע שנלפפת מסביב לחזה שלי,היא מקשה עליי לנשום

היא מושכת אותי למצולות ואני לא יכולה לנשום

והמים נכנסים לי לאף ולפה ולכל מקום ואני לא יכולה לנשום

וברגע שאני עוצמת עיניים בפעם האחרונה

כי הריאות שלי וויתרו על חמצן

ועורי וויתר על אור שמש מחממת

רק אז,

אני מפסיקה לשים לב לרגליים השזופות שמעליי

הן נעשות רחוקות יותר ויותר

זוגות של רגליים,בועטות ושוחות

ורק אני טובעת

ורק כשאני מפסיקה לשים לב אליהם,אל האחרים

אני יכולה סוף סוף להיות עצמי