ציור או תמונה, סערת רגשות וחצי עולם,

שנתחמו בתוך מסגרת ..

זה אפשרי בכלל ? להסביר את כל הקיצוניות שברגשות,

במשהו שנמצא בתוך ריבוע עם עיטורים ?

ויש משהו מעבר לצילום מדויק ותפיסת הרגע,

שהכדור באוויר והגל מתנפץ,

יש משהו בכוונה .

בציור הלא ריאליסטי שאנשים פשוט בוחרים לא להסתכל,

כי אין פנים ברורות ועץ עם גזע..

הפס האדום והריבוע שמלא בחלקו השמאלי בצבע כחול,

אולי מסמל משהו,

והדמיון יוביל אתכם למקומות רחוקים,

אולי אדום מסמל גבול וכעס ואולי אהבה .

אז מה יש בזה ? מה יש בציור הצבעוני,

בציור בעיפרון, בתמונה שמעניקה דקות התפעלות,

שגורם לי להתרגש, 

הבעה באמנות, בצבעים, זה כל כך מיוחד .

חבל שזה צריך להישאר בתחום מסויים,

למה זה צריך להיות במוזיאון במקום ברחוב ?

זה אמנם עם תחום מסוים, כמובן המסגרת,

אבל אני לא אוהבת את ההליכה למוזיאנים כדי להסתכל על תמונות,

על ציורים של אמנים נבחרים,

כמו פיקאסו, ואנגוך ולאונרדו דה וינצ'י,

אני מעדיפה להיות מופתעת,

ללכת ברחוב ופתאום להיתקל בחידה צבעונית,

ולקחת אותה למקום שלי,

ולרגע אחד,

להוציא אותה מהמסגרת ..