כשמישהו היה פוגע בי,
אבא שלי היה אומר לי :
"תחשבי שמישהו ירה בך חץ, או זרק עליך אבן..
 בן אדם פיקח יזוז הצידה לפני שזה יפגע בו,
 תשאלי את עצמך אם זה באמת שווה את הפציעה שזה יגרום לך
 וההתאוששות ממנה, שלעיתים תהיה קשה יותר ולעיתים קשה פחות ."
ירו עליי לא מעט חצים, והרבה אבנים נזרקו לעברי,
התחמקתי, לרוב. לפעמים ניסיתי להתחמק אבל פשוט לא הספקתי
ומדי פעם הייתי עומדת שם, קופאת, יודעת שהחץ בדרך ולא מסוגלת לזוז. 
אם אף פעם לא תזוזו, אנשים ינצלו את היותכם מטרה קלה, נוחה ושותקת .
האבנים הם דרך הגנה ילדותית של היריב, אל תסחבו אותה איתכם,
ובטח שאל תזרקו אבן בחזרה .
כבר ירו עליי לא מעט חצים,
והרבה אבנים נזרקו לעברי,
אבל אף פעם לא הייתי מטרה קלה .