כמו לארוז ולקחת פי שניים דברים ממה שצריך-

ליתר ביטחון .

זו ההרגשה לפני שאני מחליטה לעשות משהו-

כל דבר שיעלה על דעתכם,

החל מהחלטות קטנות, ספק אם להגדיר אותן החלטות,

כמו שליחת הודעה,

עד דילמות גדולות יותר שמעסיקות אותי במשך שבועות ארוכים .

אני מכניסה פי שניים נושאים למשוואה-

ליתר ביטחון .

אולי הם נחוצים,

למקרה שהם יתקשרו להחלטה בהמשך- שאהיה מוכנה .

הרי אני יודעת שזה מיותר ובכל זאת

אני לא מצליחה לנטרל את המוח מלחשוב כל כך הרבה

על פרטים קטנים ומיותרים שבכלל לא היו קיימים שם קודם .

ובמקום לפעול,

אני מתבשלת כל כך הרבה בתוך המחשבות,

שאני מרגישה שזה מיותר,

ופשוט לא עושה .