ישבנו לאחת מהשיחות הארוכות שקורות מדי פעם- על אמונה .

אפשר להיות אופטימי כל החיים ?

איש אחד כבר מצא את ארץ לעולם לא-

אז למה לא להאמין קצת מעבר להגיון המקובע ?

למה לא להאמין ?

כמובן - איש איש באמונתו יחיה,

העיקר שיש אחת .

אפשר להיות אופטימי כל החיים ?

בהתחלה הייתי בטוחה שהחיים צריכים להיות ממש קצרים

בשביל להצליח לשמור על ה"אופטימיות" הזו שכולם

מתלהבים ממנה ולא מצליחים לאמץ אותה לעצמם .

עד שנתקלתי באחד שעל-פי סיפור שטוח,

כולנו היינו מניחים שמדובר באדם עצוב-

חסר תקווה,

ואמונה .

ואופטימיות .

אבל נדמה שהוא מבין בזה יותר מכולנו .

אפשר להיות אופטימי כל החיים ?

הוא חייך .

כי הוא כזה .

אבל קודים חברתיים קבעו שלא מנומס להעיד על עצמך דבר כזה.

מחוץ למשפחה- לא סיפרתי עליו לאיש-

אולי משום שפחדתי לקלקל אותו בעיניי -

כי זה מה שאנחנו עושים בדרך כלל .

הוא היה אופטימי כל החיים,

הם היו קצרים, 

אבל איש אופטימי באשר הוא-

הוא כזה לכל החיים-

גם אם היו יום אחד בלבד .

ת.נ.צ.ב.ה