אחת הדרכים להגיע אל ליבו של אדם,

היא הפחדים שלו, החולשות שלו,

הרגעים שהוא קצת.....חסר אונים.

חשפתי את הפחד הגדול שלי,

את החולשה המוזרה,

את כל השעות בהן אני חסרת אונים-

רק למולך.

אמנם זה נמשך רק כמה ימים-

אבל אני מתאמצת לא להסתכל לך בעיניים הכחולות,

כי את רואה את כל הפגיעות שלי פרושה לפנייך.

חבל שאני לא מסוגלת לדבר איתך על זה

והלוואי שאת לא נפגעת,

אולי זה בעצם עובר לידך כי את חסינה ממני

ומכולם.

אני מנסה לשמור על שקט אטום,

כאילו אין בי שבירות מוזרה

ואת רואה מעבר.

אני אתפייס עם עצמי,

ואז אתפייס איתך.