הראש לא מניח לי להרגע,

אחרי ששמעתי אותך אומר

שאתה מבין שזה הסוף,

ושזו הפעם האחרונה,

שניפגש רק עוד המון זמן,

הכל כאב יותר.

ידעתי שיכולתי,

אבל מפחיד אותי להרגיש.

תארו לכם-

להתמסר למישהו

שממש עוד מעט כבר לא יהיה כאן.

אמרו לי לא לבוא מתוך פחד,

אבל אני-

מרגע שהגעת כבר הרגשתי שאתה עוזב.

"זה שיר געגועים נוגע.."

ו-"תגידי לו שזה נגמר..."

גם "תגידי לו שבלילות,

      יותר מדי את לא נרדמת

      ואז במקום המציאות

      תגידי לו שאת חולמת...."

"אהבה היא לא חולשה"(?)

"ואנחנו סוג של יחד"

זה די מסכם את הכל.

אני מניחה שזו הפרידה שלי.