החיים וזה.

אני חוזרת לעצמי לאט לאט

אני כבר ישנה בלילות (ובלי רסקיו תודה לאל)

ואני יכולה לנשום

ואני לא חושבת עליו כל היום ועל מה אם ואם ואם ואם

והאמת שהוא לא מעניין אותי וה"שיחה" לא מעניינת אותי והיחסים שלנו לא מעניינים אותי

לא כאילו שלא אכפת לי ממנו או משהו

פשוט לא מפריע לי כמו קודם

ברור שכל שיחה איתו מעלה חיוך על פני חח

אבל אני סוגשל ממשיכה הלאה

או חוסמת את הרגשות שלי

או שניהם

וזה מעולה

יום שישי יש לו יום הולדת

אני תוהה אם אני אגיד לו מזל טוב בכלל

לא כזה מגיע לו..

אבל יש זמן עד אז

שבוע ארוך ועמוס לפנינו

שיהיה שבוע מדהים לכולם !

כנראה שמזל טוב אני לא אגיד לו

אנחנו כבר לא בקשר בכלל

שזה מוזר ולא הגיוני

אבל אני מרגישה טוב :)