תנצל עד תם כל עוד אתה תמים, תלמד לוותר ואל תוותר על החיים

אני מחפשת דרך להגיד את זה בצורה הכי ברורה, אבל לא תמיד אנחנו מוצאים סיבות לגעגוע... אולי זה פשוט המרחק... גם כשאתה כל כך קרוב... אולי זה פשוט השינוי גם כשבחוץ אתה נראה אותו הדבר. אני פוחדת להגיד לך שאני מרגישה את הריחוק הזה.. אולי כי בפנים אני מקווה שאתה לא... ואני פוחדת שאם אני יגיד לך פתאום תשים לזה לב...

אני לא פוחדת לאבד אותך... כי אני לא באמת מצליחה להאמין שיש סיכוי שזה יקרה.

אבל אתה רחוק ולפעמים אני מרגישה שכבר איבדתי.

הייתי רוצה שתחזור לרגע אחד לכאן, ותישאר... נשתולל אני מבטיחה לך.. נהנה ! נעשה שטויות כמו שהיינו ילדים, אם תחזור...

(אלוהים יודע מה נדפק עם היקרא פה היום אבל קבלו קישור שבלעדיו לא הייתי כותבת את הפוסט הזה- http://www.youtube.com/watch?annotation_id=annotation_604820&feature=iv&src_vid=I3Z9Hsr0B0A&v=CYdvEQaec7o