תנצל עד תם כל עוד אתה תמים, תלמד לוותר ואל תוותר על החיים

קצת על המקום ההזוי שבו אני נמצאת רוב שעות היום, ברגעים הקשים הטובים המביכים והרציניים ביותר בשנה האחרונה...

במקום בו אין הפסקת סיגריה אלא רק הפסקת במבה!

כשאת עובדת במקום בו המפתח של הדלת היא האהבה והמנעול ההצלחה...

במקום בו כולם בטוחים שלי יש 15 ילדים בגילאי 9 10 11, וזה מה שהם מספרים לכולם.

המקום שבו היו תקבלי עשר חיבוקים ומחר רק מכות...

שלא תוכלי לצפות לאמפתיה מאף קטנטן, אבל תצטרכי להיות  הכי סבלנית שרק תוכלי.

כשאני עוברת במסדרון ונתקלת בילדה קצת עצבנית בכתף, אז אני אומרת סליחה מהר מתוך אינסטינג- והיא שותקת...

אז הלב שלי קצת מתקמט, אבל יום אחר כך אותה הילדה נתקלת בכתף של חבר מהכיתה... ומתוך אינסטינג אומרת סליחה.

המקום שאני עובדת בו, שיכול לשאוב ממני את כל המרץ הכח והאנרגיות שאפשר, הוא המקום היחיד בו חיוך של ילד יחזיר את הכל חזרה.

בתוך עולם בו זהב נמצא רק השיניים, והחיים הם מלחמה יומיומית, החלש מתעסק רוב יומו בלשרוד , קיימים ילדים שלא זוכרים הרבה רגעי אושר, והמטרה שלנו היא ימים כאלה ליצור.

כשאני יוצאת בימי חמישי עם חברים והם לא מבינים למה יש לי מליון משחקים טיפשיים בטלפון...

אבל בזכות המקום הקטן הזה, בו אני עובדת... אני יכולה להתוודות שהערכים הולכים כרגע לפני..

זה מדהים איך 15 ילדים, כל אחד מסוגל להיות שטן יותר גדול מהשני.. מדלמדים אותי מה הם החיים האמיתיים, בהם קיימים דרקונים ונסיכים ונסיכות,

וילדה קטנה ששואלת אם נעים לי שהיא מלטפת אותי ביד,

ואני ישר חושבת שנעים לי זה ביטוי קצת דוחה, אבל עונה לה כן ומחייכת.. כי מה שנעים לה - זה מה שנעים באמת.!