מהגיגיה של סטודנטית ממוצעת

קצת ננטש הבלוג לתקופה קצרה אבל יש לי תירוץ מעולה!

אני במערכת יחסים רצינית ואוהבת! את זה אני צריכה לתחזק יחד עם עבודה ולימודים...אז הקדשתי קצת פחות לאינטרנט.

אבל עכשיו החלטתי, בכל זאת עוד רגע תקופת מבחנים, שאם אני לא אעדכן עכשיו אז לעולם לא.

בכל מקרה, אני בטוחה שכל העוקבים שביניכם מצפים שאני אכתוב כאן שמדובר בקשר עם מר גמיש, אבל תנו לי להפתיע אותכם ממש ממש לא, אפילו לא קרוב. מאז שאני ומר גמיש היינו באילת לא נפגשנו, ניסינו להיפגש עוד פעם, ניסינו לקבוע אבל זה פשוט לא הלך לנו. בזמן הזה שעבר עלתה הצעה שמר גמיש יגיע לביתי (להזכירכם אני גרה עם ההורים) ביום הולדת שלי שבוע הבא. אבל כל זה לא קרה, וכבר לפני חודש בערך כבר הבנתי שכאן זה נגמר.

בזמן הזה התחיל המירוץ לבחירות, ואני בתור סטודנטית למדעי המדינה החלטתי שהפעם אני לוקחת צעד קדימה בפעילות הפוליטית שלי. החלטתי שאני הפעם נכנסת לחבורת הפעילים של המפלגה שאני תומכת בה ובאמת עובדת בשביל שהם יכנסו לכנסת בקדנציה הזאת. איך כל זה קשור? אז ככה, החבר החדש הוא הרכז פעילים של המפלגה. 

בהתחלה קצת עשינו את המוות אחד לשני. זה התחיל מפגישות לחלוקת פליירים, חוגי בית ואחר כך יוצאים לשתות בירה. באחת הפעמים שישבנו לבירה נשארנו רק אני והוא בבר, ובאופן די ספונטני הגענו לזה שאני נשארתי לישון אצלו. בבוקר כשהגעתי הביתה גיליתי שאיבדתי את אחד העגילים שלי, אחד העגילים האהובים עלי יש לציין.

הסקס היה טוב, אבל הייתה לי התלבטות בכל זאת אם לדבר איתו ולקחת ממנו את העגיל. אחרי התייעצות עם חברות שטענו טענה מאוד משכנעת: אם הסקס טוב למה לא לחזור על החוויה, יצרתי קשר וביקשתי את העגיל חזרה. מכאן התחיל מירוץ שבו פעם אני רודפת אחריו ופעם הוא רודף אחרי. בסוף החלטתי שאני שמה לזה סוף, יותר נכון חברה מהלימודים רדתה בי לשים לזה סוף. התקשרתי והזמנתי אותו לדייט, רציני כזה, בדייט דיברנו על הקטע הזה והסכמנו שאנחנו חייבים להשתפר ולהפסיק את הרדיפות. עכשיו אנחנו כבר חודש ביחד (באופן רשמי) והכי כיף לי בעולם.

הוא מצד אחד ילד חנון, ומצד שני יש לנו מלא דברים במשותף. אחד הדברים שמפריעים לי זה שהוא נמוך ממני באיזה שני סנטימטרים, אז זה מגביל אותי קצת מבחינת נעליים. מצד שני, הוא נראה טוב, הוא מצחיק אותי, יש לנו מלא על מה לדבר והוא אחלה כפית גדולה...אז מה זה כבר שני סנטימטרים?

היום הולדת שלי מתקרב, עוד שבוע, וכבר סימני רצינות בקשר- החלטתי לעשות מסיבה מקסיקנית לחבר'ה (ארוחת ערב, פניאטה ואחר כך יוצאים לבר האהוב עלינו) וחיפשתי מקום במרכז העיר לעשות את זה. אחרי כמה ימים שהתחלתי לדבר על הרעיון ועל זה שאני צריכה שאחד מהחברים ינדב את הדירה במרכז העיר, בלי להתבלבל הוא הציע את הדירה שלו. אז עכשיו זה כמעט כמו לעשות את המסיבה בטריטוריה הביתית, אומנם הבית שלו, אבל אני נמצאת שם כל כך הרבה שאפילו השותפים שלו הכניסו אותי כנספחת. 

הסקס איתו מדהים, הוא הצליח לקלוט אותי ולהבין את הגוף שלי תוך שניות. הוא מבין בדיוק מה אני אוהבת, וגורם לי למלא אושר! למרות שהוא כאילו לא הטייפקאסט של הבחורים שאני אוהבת. אבל ת'כלס נראה לי שהגעתי למסקנה שאני פשוט אוהבת גברים כריזמטיים! אני פשוט מאוד נמשכת לגברים שיש להם כריזמה והם סוחפים אחריהם אנשים. אתם צריכים לשמוע אותו כשהוא משכנע מישהו ברחוב להצביע למפלגה, באמת שזה עושה לי את זה! נראה לי שככה אני אפילו יכולה להכניס לקטגוריה איזה נפוליאון...והחבר קצת נפוליאון בדרכו המיוחדת.

בקיצור, 

אני חושבת שאני נופלת לי לתוך אהבה,

הבנתי שהטייפקאסט של הגברים שלי זה גברים כריזמטיים ולא טייפקאסט שטחי כמו פעם

ומצאתי לי מישהו שעונה על הרבה מהדברים שאני רוצה- רק שזה יחזיק מעמד לעוד הרבה זמן ושהוא ימשיך לגרום לי להרבה אושר.

מאחלת לכולם להיות מאושרים כמו שאני עכשיו

שלכם,

JANE