עכשיו ראיתי פרק בסדרה "מחוברות" בערוץ 3 בהוט.
קודם כל עצם הפרוייקט מבורך והחלק הפמיניסטי שבי מפרגן...
הפרק הספציפי הזה היה קצת צולע. הוא עסק בבחירות לכנסת וכמובן גינה את הימין בחדווה תוך הכתמת שמו של אביגדור ליברמן.
אבל על זה בפעם אחרת....
אחת המשתתפות נסעה עם בן זוגה לעיר העתיקה בירושלים והייתה מאוד חרדה. היא אמרה כמה כבד לה בירושלים ואיך היא שמחה לחזור לתל אביב. נו באמת....
ברור שכבד בירושלים. מי שנסע ברחובות עירנו לאחרונה היה עד למהומות הרבות שעשו בני העדה החרדית: פחים שעולים באש חסימת כבישים, אלימות וכו'. וזה כמובן מתווסף לתנועה הנוראית בעיר הזאת, לרכבת הקללה, גשר המיותרים, האבטלה, המיתון וכל השישו ושימחו שקורה כאן בשנים האחרונות.
כמובן שבת"א יותר קל. מי בכלל זוכר שאנחנו חלק ממדינת ישראל. אם מתעלמים לרגע מהשפה העברית- זה כמעט כמו אירופה...
מי שמכיר אותי יודע שאני מחסידי ירושלים. אני אוהבת את העיר הזאת, מתרגשת ממנה, חיה אותה ומרגישה בה בבית.
כל ה"כבד" הזה בכלל לא מפריע לי. כי הכבד זה חלק מאיתנו- כעם שעבר גלות, רדיפה, שואה, מלחמות קיום שעדיין נמשכות....
אבלל מה שממש מצער זה שאנחנו האנשים, לא רק שלא מנסים להקל על קיומינו בעיר הזאת, לטפח אותה ולפנק אותה, אנחנו רק מקשים על גדילתה, רומסים אותה ומכפישים את שמה הטוב.
מעשי הפלג החרדי הקיצוני בבירה, פוגעים בשמם הטוב של כל יהודי-ישראלי- דתי וכל מי שרואה את עצמו קשור למסורת... כנראה מדובר במשחקי כוח וכספים, אבל זה פשוט בזיון לעצמנו!!!
תחת הההגדרה "חילול ה'" במילון בוודאי מובאים המקרים האחרונים בבירה...
לסיכום של הפוסט המבולגן הזה - אנשים, ירושלים היא בירתנו מזה אלפי שנים. היא חלק מהזהות שלנו, ממי שאנחנו. לוותר עליה זה לא רק להסכים לא לבנות בה- כמו שרוצים האמריקאים, אלא להרוס אותה מהיסוד, כמו שעושים רבים מתושביה.
פוסט קצת נרגש, אבל מה נהיה אנשים, מה נהיה? תנו לחיות
צינית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
