לא עוד יומן אישי לעוס ומאוס. שנון-מרתק-חד פעמי. שתי בחורות מהממות ומצחיקות-מוחות נגד השלטון הגברי הפטריארכלי-קפיטליסטי-מערבי-בורגני. דנות בתסביכים אדיפליים, תפיסות מאואיסטיות ושאלות מהותיות כגון: האם טונה זה דג או עוף. בקיצור, הכל חוץ מבנאלי ואנאלי... |
| 3/2005
 נפלאות הנשיות
אני כולי התרגשות מיום האישה!
באמת, הרבה יותר מחברתי הסינית המקסימה.
האמת, אין לי שום בעיה עם אפלייה מתקנת ועם זה שמתייחסים אליי ע"פ מדדים מיניים. הו כמה תובנות מעניינות יש לי על מקל הטמטום, יעודיו והיתרונות הגלומים בקיומו, בשבילנו הנשים החכמות. אבל קצרה היריעה מלספר.
הרשו לי להצביע על גיחוך מסוים. ופה אני פונה במיוחד לגברברים החסונים המבקרים בבלוג הזה!
תארו לכו לרגע מה זה להיות אישה. (זהו רגע כאוב, אני יודעת)
אז קודם כל, מדי חודש לא רק להרגיש כאילו אתם מתים כי נועצים לכם סכינים לתוך הבטן (הרחם), אלא גם לשחות בתוך מיץ המוות של עצמכם!
אח"כ לסבול מגברים אימפוטנטים שמזיעים עליכם בזמן שאתן תוהות מתי להפסיק להשמיע את הצלילים המגוחכים והמזוייפים האלה.
בשיא הקריירה לוותר על הכול לטובת השמלה הלבנה וסיפוק ההורים.
אני לא אתחיל אפילו על תקופת ההריון שבסופה מבתרים אותך ומוציאים לך תינוק בפומפה, כן, כן.
ועוד אין לנו שיוויון זכויות אמיתי!
ויש עוד קילומטרים של מידע על הכפשת שמה של האישה לאורך ההיסטוריה, שחייבת להיות בתולה או זונה....ועוד על שלילת אלוהותה וכו' כו'(תקראו צופן דה וינצ'י).
בקיצור די באסה לנו הנשים.
אבל מה, איזה כיף, יש לנו יום! יום האישה! וזה אכן ראוי להערכה!
ישו למשל. גם הוא סבל כל חייו וגם לו יש יום מיוחד: חג המולד! אבל אם הוא היה אישה, הוא ודאי היה סובל יותר (בגלל הסיבות המפורטות לעיל).
עכשיו כשהייתם רגע במקומינו, לא נראה לכם מגוחך היום הזה?
אז אנא מכם, תסגדו לנו כל השנה. או לפחות תנו יותר כבוד.
צינית
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
