אוי, אפוקליפסה עכשיו, הצינית כבר התריעה על בואו הקודר והמדכא של החורף. אין ברשותי שמיכה ורודה להתכרבל ולמרר על מר גורלי ובנוסף לכל הצרות אימי היקרה תפרה לי מצעי סטן בצבע אדום יין חושני שכעת משנפרדתי מהחבר שלי, אין שום פוטנציאל עכשווי למצעים הנעימים והמפתים..

אז חורף, אין שמיכה ורודה, אין חבר והרבה סיבות להיכנס לדיכאון.. אבל הנה החלטתי לקחת את גורלי בידי, לא לשקוע בביצות טובעניות, שהרי לאחר שהשלתי מעל עצמי קילוגרמים רבים, חבל להיכנס לדיכאון ולעודד עצמי בגלידות ושוקולדים... מה שגם יעיב על מציאת פתרון לביציותיי בעתיד הקרוב...

רצה המזל ונקרה בדרכי הרווק המבוקש ביותר בת"א, שמכל בנות ישראבלוג, בחר דווקא בי כדי להעביר ערב נעים וקריר בירושלים.. אלו המכירים אותי בוודאי לא יבינו כיצד העזתי להיפגש עם אדם שאיני מכירה כמעט ואפילו, רחמנא ליצלן, ההיכרות נסבה על שיחה קצרה במסנג'ר, ופוסטים רבים מלאי זימה ותל-אביביות בבלוג שלו שיגרמו (ואולי גם יגמרו) לכל ירושלמי טוב להעלות סומק...

נפגשנו, כמובן שהוטל עלי צו איסור פרסום על פרטי האירוע, אבל אני חושבת שהרווק סיכם זאת בצורה טובה למדי, אז אני אתן לכם ליהנות ממנו.. ומה שיש לי לומר, שמוזר אבל להיפגש עם בחור אחר היה נדמה לי רחוק מאוד מהמציאות שלי, אבל הנה אנחנו יושבים באוטו, מטיילים ברחובות ירושלים וזה הכי טבעי וכיף שאפשר..

עוד לא תמו כל פלאי באותו היום כי אז הלכתי למסיבת צאת "שמחת תורה" של דוסיבות.. אם הצינית לא תעמוד בזה היא בוודאי תכתוב על זה פוסט משל עצמה (שוב), אבל שם הכרתי עוד בחור, ובחורים אחרים שנעצו בי את עיניהם ובטח רצו לנעוץ בי גם את ציפורניהם (נו, מה חשבתם?!) ורקדתי ופיזזתי על רחבת הריקודים..

אחח, כמה טוב להיות אישה:)