מלבד הידיד היס"מניק שלי, מעולם לא התחלתי עם בחור. מטבע הדברים, בחורה שכמותי זוכה לשלל הצעות מגונות ומגוונות מצד המין האחר, החזק, אבל פמיניסטית שכמוני לא יכולה להמתין ולחכות עד שיבוא האביר על הסוס הלבן וישא אותה לעבר האופק. מחיאות כפים, דמעה סוררת, המסך יורד.

יש משהו בלהתחיל עם בחור, לא לחכות כפרי בשל.. משהו עצמאי, חופשי לבחור.

אז כמו שאמרתי, ליס"מניק שלי טמנתי מלכודת בדרכים תככניות שרק נשים מסוגלות להעלות על דעתן, כי כפי שהצינית אומרת, מקרים קיצוניים מכריחים אמצעים קיצוניים...

ישנו בחור. תחומי העבודה שלנו משותפים ונוצר קשר ידידותי קרוב. אנחנו יוצאים, מדברים בטלפון, מפלרטטים בלי סוף והכל במסווה של "ידידות".. איך הוא עוד לא קפץ עלי, ממש תמוה בעיני, הרי אני עושה את הכל לפי הספר! מעפעפת בעיני המלוכסנות, מדגישה את שפתיי החושניות ומתלבשת בסגנון "מכסה טפח ומגלה שדיים" סליחה, "מגלה טפחיים"...

יש שיאמרו שיופי ואינטליגנציה אצל בחורות מרתיע, היתכן? האם הוא באמת מעוניין בי, אבל אני כזו מאיימת? יש כאלו שאומרים שההתנהגות הצינית שלי קצת מפחידה גברים איך אפשר לקרוא להם "המין החזק" כשהם כ"כ פוחדים מכל דבר?!?! או שבעצם הכוונה שהם חזקים במין, או אוהבים מין חזק, תהיה משמעותו אשר תהיה...

אתמול הצעתי לו לצאת איתי אבל היו לו עיסוקים אחרים שהוא קבע מבעוד מועד.. המממ יד הגורל?

ואם, בלי שום אזהרה, לפתע פטמות, אדביק אותו לקיר ואצמיד אליו את שפתיי, האם הוא יבין את המסר?

 סינית