שלשום, בבית קפה פלצני-ירושלמי, פגשתי את החבר החדש של החברה שלי.

החבר של החברה הוא חיה מוזרה כזאת, שמעולם לא הבנתי לגמרי איך לעכל. במשך תקופה ארוכה את מכירה את החברה הטובה שלך, את כל מה שקורה בחיים שלה, את ההעדפות וההרגלים שלה ולפתע פטמות מגיע העוף המוזר הזה והיא כבר לא אותה חברה, היא חברה עם תוספת.

תמיד אני תוהה מה צריך להיות היחס שלי לבני זוג של חברותיי. האם אני אמורה להסתדר איתם? לא לשנוא אותם? להכיר אותם לעומק? להשלים עם קיומם? להתעלם מהם? האם לנהל איתם שיחת חולין? האם לתחקר אותם על חייהם הפרטיים ועברם הפלילי? לצערי אין כללים מוחלטים.

אבל ישנו כלל אחד. במקרים שבהם את לא ממש מחבבת את החבר של החברה, חייבים לזכור: החברה תמיד תצדד ותעדיף את החבר על פנייך. לא משנה מה הוותק שלכן, לא משנה מה רמת הנאמנות שלך, לא משנה אם היא יודעת בתת מודע שהוא לא טוב לה. היא לעולם תעדיף אותו. כי הוא יכול לתת לה משהו שאת בחיים לא תוכלי, חבילת הפרס המכונה "זוגיות" וכוללת שלל אטרקציות והפתעות, איתן את פשוט לא יכולה להתחרות. במקרים מאוד חריגים את יכולה להביע את דעתך לגביי החבר של החברה, אבל מדובר בסיכון מאוד גדול של לאבד את החברה ולהרגיש מטומטמת לחלוטין. וכבר היו דברים מעולם. אני מניחה שיש לי מזל, כי לאף אחת מהחברות שלי אין חבר שאני ממש שונאת.

בהזדיינות זו אני רוצה להזקיר תופעה דומה- החברה של הידיד. ואם עם החבר של החברה בהחלט ניתן איכשהו להסתדר, את החברה של הידיד חייבים לשנוא. כאן כבר מדובר בבובות וודו, ציאניד בקפה, מעטפות אנטרקס ושלל שיטות להשמדתה של אותה נקבה חוצפנית. וזה ממש לא קשור לאופייה של הבהמה. פשוט הטבע שלנו הוא "אישה לאישה זונה" ולכן אנחנו תמיד נתעב את החברה של הידיד שהעזה לפלוש לתוך חייו ולתפוס מקום חשוב יותר משלך. ליד אותה כונפה החבר של החברה נראה ממש מתנה.

למקרה שתהיתם, במפגש המדובר במוצ"ש, החבר הטרי של החברה שלי עבר את האינקביזיציה שלי, שרד באומץ את הכיסא החשמלי וכעת מוכן ומזומן להמשיך להיות חבר שלה בכיף ובסבבה (מזל"ט!).

עם היד על הלב אסיים ואומר שיש לחברות שלי חברים שהם: נשיים מדיי, ילדותיים מדיי, שתלטניים, נוירוטיים, נרקיסיסטיים, אגוצנטרים, חסרי עמוד שידרה, מכוערים, משעממים וסתמיים. אבל כל זה דעתי האישית. בסופו של דבר, זה ממש לא משנה מה אני אגיד על החבר של החברה שלי. אחרי הכל, היא זאת שצריכה להיות איתו ולא אני.

ועד שאני אצא עם איזה יצור חייזר שחברותיי ישנאו (בעוד כ-50 שנה), לא נותר לי אלא להשלים עם התוספות של החברות שלי, לטוב ולרע.

צינית