והימים האלו ימי "טרום טיסה"

הופכים אותי להיות קצת לחוצה..

ופתאום שום דבר לא עומד במקום

שום דבר לא משתנה בכוח הרצון..

עד שהופיע הייתי קצת עצובה,

עד שהגיע חיפשתי עוד אהבה

לא האמנתי שכך אפשר לאהוב

ופתאום נדלקתי, כמה זה טוב!

והוא כאן לידי

אוחז בידי..

לא נתון לשגעונותיי

לא נרתע מדמעותיי

ואני לצידו מקווצת, קצת פוחדת,

והוא לצידי, עם נשימתו נשימתי מתייצבת..

והימים ימים של אור,

ונדמה כאילו כלל לא קיים האפור..

והספירה לאחור כבר מתחילה,

יתכן ובעצם מגיעה ההתחלה..

וכשאחזור ודאי יחכה לי בזרועות מחבקות

וכשאחזור ודאי אמלא אותו בנשיקות..