אני יושבת מזה שבועיים מרותקת למחשב, לאינטרנט, אני כבר יודעת איזה כתבות YNET ממחזרות כבר במשך ימים, את אותן הפרסומות, את אותן ההצעות של שבועון GO להתאמה זוגית לפי הכוכבים, עוד מעט אוסמך לרשום תרופות לפי "כללית למטייל", את הצעת הנישואין בבית הכנסת, ואת אותו הפרצוף המכוער ומעורר האימה של חלאת האדם בני סלע..

אני נמצאת כאן בטאיון, בטוחה אלפי קילומטרים מבריחתו המעלה גבה והמון שאלות, ועם זאת אינני מצליחה להרגע..

תחושת הפחד הזו שלי, כאישה / בחורה מה שתחליטו, שהחופש שלי, הבטחון האישי שלי יכול להפרע כל כך בקלות, להיות כל כך חסרת אונים מביאה אותי אפילו בזמן שהמפלצת הזו נתפסה לידי רעד בידים..

חבר הכנסת חסון רוצה להביא לידי חקיקה הצעת חוק לפיה, מגיבים ב"טוקבאקים" יאלצו להרשם באופן מסודר באתר בו הוצגה כתבה וכי בעל האתר או מישהו אחר בחלונות הגבוהים של ווינדוס ידעו את זהות המגיב..

הייתי רוצה לדעת מי אלו אותם המגיבים שמוחים על "פגיעה בזכויות אדם" עם תפיסתו של האנס האכזר הזה.. זה הכי נדוש ובנאלי בעולם לומר "איך היתם מרגישים אם הבת שלכם היתה נאנסת ומושפלת על ידי חיית האדם הזו" ואני שונאת להיות נדושה ובנאלית, אבל איך?!?

אימו טענה שהשוטרים הרגו אותו וסיפור הבריחה הוא רק סיפור כיסוי -  הלוואי! הלוואי והיה מת!

אמרתי לו, אמרתי לחזק שלי היום: התקשורת הזו מציגה את הסיפור בצורה שאנשים ירחמו עליו, שמתעללים בו, שהשוטרים מרביצים לו, שהוא מוריד ים של דמעות תנין, מה האינטרס של התקשורת הזו? הוא אמר לי שאין מצב שאנשים שיודעים את הדברים שהוא עשה לאותן נשים שאין אלא רק לחזק אותן מכאן, את הזוועות שהן עברו בגלל המנוול, אין מצב בעולם שיהיה מישהו שמרחם עליו!

איך אנשים טוענים שהוא הוצג לראווה כמו חיה פצועה? שהוא מעלה בהם רגשות רחמים, שצריך לנסות לשקם אותו ולרפא אותו ממחלתו? אותם האנשים היו רוצים שבני המשוקם, לשעבר "בני ילד רע" יפגוש את הבת שלו בחנות המכולת?? בני יסלק לו אבטיח והיא תראה לו את התחתונים..

ומילא אנשים שלא מזדהים עדיף לא לדעת שהשכן שלך הוא בעצם צדקן מתחסד, אבל כותבת לה חנה בית-הלחמי לבית YNET טור שכותרתו "גם למפלצת יש זכויות" בתור אישה הייתי מתביישת לכתוב את המילים האלו!

מצידי שהשוטרים יחייכו מהיום ועד היום שבו יקבלו את תעודת הבגרות שלהם! זה לא מעניין אותי! נמאס לי שהעם הזה שלי שוכח לפעמים מיהו החזק ומיהו החלש.

לא רוצה לשקם אותו! איך אני בשבילכם? לא הייתי מסתפקת בסירוס כימי, הייתי ניגשת לתא המאסר של סדאם ומבקשת ממנו כיצד לטפל באותו "יצור מסכן" הייתי מביאה את סדאם עצמו לתת לו טיפול בניחוח בגדאד, הייתי חותכת את איברו ואותו סוקלת באבנים בכיכר העיר..

הוא בוכה, שיבכה, כל הדמעות שיוריד לא יקררו בשבילו את התא בגיהנום.. ואני לא מדברת על הבידוד בכלא רימונים..

טולו קורה צדקנים מבין עינכם,

סליחה על הוצאת הקיטור,

סינית