|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מזל טוב יש לך כוכב
זהו זה קרה.
אחרי חודשים ארוכים של צירים, אינספור פרסומות וכמה חולצות לא מחמיאות של צביקה הדר- נולדה עוד כוכבת!!
מה שמדהים אותי בתוכנית הזאת, תוכנית הדגל של קשת , היא היכולת שלה להכניס את השונים בחברה שלנו כל כך לבפנים, עד שהם הופכים לנציגיה הגאים. או במילים אחרות -if u can't beat them-join them
העונה, יותר מכל עונה אחרת, הצליחה כוכב נולד להכניס דמויות ססגוניות וקיצוניות לראש רשימת התודעה הלאומית.
הדבר קרה בהדרגה במהלך השנים. ראשית, החלפתה של ריקי גל במרגול - הכנסת נציגה מעדות המזרח למעוז האשכנזי, שברה את הניחוח האלטיסטי שנדף מהתוכנית. שנית, הכנסתו של גל אוחובסקי- נציג הקהילה הגאה נתן ,עוד פוש לרוח הסובלנית ונקנח בדנה אינטרנשיונל- שנכנסה סופית לקונסנזוס הישראלי. נבחרת השופטים העונה נראתה כמו קרנבל והבגדים המגוחכים בהם הלבישו את צדי, דנה והמאסטרו , שלא לדבר על רפליקות נוסח "אני מתעלפת" הפכו אותם לחיקוי של עצמם.
ולא רק השופטים הם האאוטסיידרים שהפכו לנציגי הקונצנזוס. הרי גם המנחה עצמו התחיל בתור קומיקאי חתרני - ז'וז'ו ועם השנים החליף את המונולוגים השנונים שלו בהקראת זוכים ממעטפה.
לא פלא אם כן, שלגמר הגיעו אנשים ששונים כל כך מהנוף הישראלי המצוי. מיי פיינגולד אדומת השיער הצרחנית וולדי הרוסי, הספק הומו ששר מזרחית. לא נשכח גם את מורן- כן כן עיוורים גם יכולים לעבור מסך אפילו בפריים טיים ואת חובי סטאר- תופעה בפני עצמה שגרמה לכל עם ישראל לדפוק מרפק אל מרפק וללחוש בלהט:"חובי סטאר"!
אל תחשבו לרגע שאני לא בעד כל האנשים האלה. אני ממש בעדם. אני רק קצת חוששת לשלום המסר שהם רוצים להעביר. שמא קשת תשמיד עוד כמה דמויות מרתקות כמו ז'וז'ו חלסטרה. כי ברגע שהם שם בערוץ 2 הם מתמתנים, הם שוכחים את עצמם והולכים לשחק בטלנובלות או להנחות תוכניות מטופשות. כסף גבירותי, כסף
הזכייה של רוני דלומי מוכיחה שלמרות המגמות החדשניות והסובלניות, האשכנזיה הצפונית החמודה עדיין תנצח.
זה לא שאני לא מפרגנת לה. אבל בחייכם! האם באמת יש לה קול טוב יותר משל ולאדי? היא מרגשת יותר ממורן? היא מגניבה יותר ממיי? היא מסוגל לרקוע במרפקיה וללחוש בלהט:"רוני סטאר"?
ממש לא.
פשוט זה הרבה יותר נוח לראות אותה שם. במקום הראשון. זה מרגיע אותנו. אפשר לישון בשקט
לפני שאסיים , אני רוצה לציין לטובה את ההופעה של ישראל בר און. כן כן תגידו הגבר האשכנזי וכל זה. הוא מסרב להתבגר וזה הופך את השיר שלו "אני מצהיר בזאת" למתוק ואותנטי.
מה זה אותנטי?
צינית
| |
 סרטים כתומים בכיכר טיין-אן-מן
שלום! חזרתי.. אחרי 2000 שנות גלות שבתי לרענן את נשמתכם האובדת בכמה מחשבות נוגות.. אגב, טונה היא בעצם סוג של דג, למרות שיש לה טעם של עוף - לכל מי שתהה...
כולכם יודעים שזוהי תקופת מבחנים כרגע וחוץ מהם ומעט פיסת אושר קטנה אשר ממלאים את חיי כרגע, אין לי דבר לעשות מלבד לשמוע חדשות..
כבר התרעתי, אני יודעת, זוכרת אבל זה עדיין בוער בעצמותיי מה שקורה בארץ הקטנה עם שפם, ולא יכולתי לעד לשמור על שתיקתי..
מעשה שהיה, כך היה: היו היה פעם, בארץ רחוקה וגדולה מאוד, כמו בארצות רחוקות וגדולות מאוד, תסיסה המונית של אזרחים, סטודנטים נגד השלטון, השחיתות, הרצון לדמוקרטיה..בסדר גודל של אותה מדינה, הפגנות המוניות מונות אלפי אנשים, ומשכך, גם למי שלא נוגעת ממש הסוגיה שעליה מפגינים, גם הוא יוצא לרחובות מתוך הזדהות.. כל הארץ דגלים, דגלים.. כשנכשל המו"מ, יש האומרים בשל קטנוטיות והנטיה לרדיקליזם של מנהיגי הסטודנטים, השלטון לא ידע מה לעשות עם ההמון הזועם, שאמנם לא קרא להפלת השלטון הקיים אך, אי אפשר היה שלא להבין את הביקורת הסמויה.. הוחלט לפעול בדרך צבאית, כוחות צבאיים נכנסים לבירה, שם התרכזו המפגינים, שבתו רעב, אך עם כניסת הכוח הצבאי, הצליח הציבור האקדמי לשכנע את הגנרלים בצידקתם ולסרב לפקודה שניתנה להם. וכך, 20 גנרלים במספר הסיגו את כוחותיהם מבירת המדינה הגועשת. לא כאן תמה הטרגדיה היוונית שלנו שכן הוכנסו לבירהכוחות אחרים בטנקים ואש חמה, אשר היו נאמנים לשלטון נאמנות של מה בכך.
מספר מדוייק של פצועים, הרוגים, אף אחד לא יודע, אף אחד לא מסכים.. כי בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, תלוי מאיזה צד של חבר מרכז/ארגון חברתי/או כל אינטרס פרטי אחר, אתה מסתכל..
למי שכבר ניחש אין צורך לומר שהמתואר הוא הטבח בכיכר טיין אן מן, 1989, סין העממית..
את ההקבלה או את נבואת הזעם שלי בטח אתם מבינים.. אני חושבת שהעם הסיני והיהודי די דומים, החוכמה, הרדיפות,היכולת לקום מתוך העפר ולהתחזק.. אבל לעם היהודי אין את "הפריוולגיה" לעשות ניסויים חברתים במחיר גדול של אזרחים..
לא ניסיתי להטיף
לא רציתי לגנות,
רק לבקש מעט סובלנות
כי עוד יבואו צרות אחרות...
סינית
| |
האם אישה היא קצת יותר מזוג שדים?
לפני מספר שבועות התחיל איתי מאבטח תח"צ (תחבורה ציבורית) והציע לי ברוב חסדו להסיע אותי למחוז חפצי... למבטו המשתאה של הבחור שישב לידי בתחנת האוטובוס, תהה המאבטח אם זה מבאס את עלם החמודות שהוא לא הוזמן... חמור הגרם השיב בשלילה והוסיף, שאילו הוא היה בחורה עם ציצים, כך הוא בטוח, שגם לו היו מגיעות הצעות מגונות שכאלו...
מחר 8.3.05 יצוין יום האישה הבינלאומי. יום שמקדיש את המאבק של הנשים לשיויון בזכויות, בשכר וביחס.
הנה, קצת יותר ממאה עברה, אני תוהה אם השתנה משהו. אכן, בכנסת משריינים מקום לנשים, חוקים לזכותה של האישה נחקקים, (כזה האיסור לפיטורי עובדת בהריון לדוגמא), הותרה זכות האישה לבחור ואולי השלב הבא יהיה כשאישה תהיה כשרה לעדות..
אבל מה עם המחשבה שלנו? האם היא השתנתה? מדוע אותו בחור בתחנת האוטובוס הרשה לעצמו להתייחס לחלקים מוצנעים בגופי? מדוע אימי עוד זועקת זעקת "אוי וייזמיר" ומאיימת שאשאר רווקה לעולם עם הדעות השיויוניות שלי שלא לדבר על פמיניזם... ואם תרשו לי, מדוע עדי וארז, צמד הבחורים שיצאנו איתם בתוכנית "דייט לסטרייט" לא מנעו עצמם לזרוק הצעות מגונות בנוסח אורגיות וסקס במהלך הפגישה?
המאה ה-21 ועדיין יש דעות הסוברות שפמיניזם הוא תולדת תסכול של נשים שלא הולך להן (להשיג גברים כמובן), ושהחזיות של ויקטוריה סיקרטס יפות מידי בכדי לשרוף אותן, נשים מקושרות באופן ישיר למחשבה על סקס – בשביל זה , מסתבר, נוצרנו... יש הטוענים שבכלל אין הפליה וגם הטענה לאי שיויון היא תולדה של מרמור על חוסר יכולת של נשים להתקדם בזכות עצמן..
כפי שאני רואה זאת, אנחנו, הנשים, מצטיירות בעיני הגברים כעדינות, כחלשות כרגשניות. התכונות שהן היתרון הגדול ביותר שלנו נהיה לנו לזרא. נשים שרוצות להתקדם בחברה ולהוכיח את יכולתן באופן מודע או שלא מאבדות מהתכונות הללו ומאמצות להם את הקשיחות, החיספוס והגסות של הצד החזק.
ואני נגד זה. שלא יספרו לכם קישקושים על פמיניזם האומר נשים- זה טוב, גברים-זה רע. נשים וגברים הם כמו יין ויאנג, שני ניגודים המתחברים יחד ויוצרים את השלם, ובכל צד יש מאפיין מהצד השני, אין טוב ואין רע.
הכוח שלנו כנשים הוא היותנו נשים ואל לכם לשכוח את זה, אז הסברות טוענות שיש לנו פחות קורדינציה ואנחנו יותר מתקשות בחניות, אבל אנחנו מלטפות ומחבקות, נלחמות כמו לביאה על גוריה כשצריך ורגישות -בוכות כשעצוב לנו ומסוגלות לראות כשלאחרים עצוב...
אז יום אישה שמח לכם,
סינית
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
