חיי כהיפית מטונפת. ''גם כשזה אתם, זו תמיד אני'' |
| 2/2012
בינונית. יש פה אנשים כל כך מעניינים! חלק כותבים פרשנויות מדהימות לשירים חלק כותבים שירים בעצמם.חלק כותבים על קשיים בחיי היומיום ומבטאים את עצמם בכתיבה אבל הם עושים את זהבכל כך הרבה כישרוניות! ואני לא יודעת לכתוב.כל דבר שאני כותבת נשמע אחר כך כמו ניסיון עלוב לחקות איזה סופר מרשים ובסוף יצאה רק ערימה גדולה של שיט. כאילו,אני מרגישה כל כך בינונית פה. טוב,כזאת אני.בינונית אף פעם לא הייתי ממש טובה בשומדבר ואם כן אז לא השקעתי בו.אני לא כל כך רזה אבל אני לא שמנה.באמצע.הכל באמצע.להגיד את האמת, אני גם לא ממש מקובלת.ולא כל כך אפת לי אבל נמאס לי מההרגשה הזאת שכולם טובים ממני בהכל.אז כמו מטומטמת חזרתי לחתוך ורידים.כאילו שזה יפתור את הבעיות שלי.אני פה כבר כמה שבועות ובכל זאת.אף תגובה מנחמת,אף הצעה לעזרה.תודה באמת. וכשתראו את זה ותחשבו שניסיתי לחקות מישהו או להיות משהו מיוחד ולא כל כך יצא לי תזכרו,שזו פשוט מי שאני.בינונית.נעלמת.רק צל בשולי הדרך.
| |
| |