חיי כהיפית מטונפת.

וזה שאני לא בסדר עם זה...שהוא נפרד ממני ככה,בלי סיבה,חי בהכחשה,שלח לי ידידה..הגעתי למסקנה שאני לא התגברתי.זה לא היה לי קל כמו שחבתי.זו הייתה שכבה של הכל בסדר...ועכשיו התקלפתי.והבנתי שאני לא יכולה בלעדיו. אני מתגעגעת לחיוך שלו לשפתיים הרכות לדרך שבה הוא מצחיק אותי

ולחיבוק העוטף והמחמם שלו.אני צריכה אותו. כמו שפרח צריך מים וכמו שבלון צריך אוויר כמו שהמדבר צריך שמש. אמרתי לו אתמול שלום...הוא ענה לי בפנים מסמיקות.מעניין אם הוא חושב שהוא עשה טעות.מעניין אם הוא חושב על לחזור אליי...אלוהים כמה הייתי נותנת כדי להיכנס לו לראש!!לדעת אם הוא רוצה אותי או שבכלל לא חושב עליי.אבל זה גם יכול להיות לי רע אם יש לו ילדה אחרת בראש...אוי אני כל כך טיפשה נתנתי לו להאמין שהכל בסדר בינינו...טוב,זה היה כשגם אני האמנתי בזה.