חיי כהיפית מטונפת.

דוד שלי היה דתי מובהק.

התפלל,ושמר את כל המצוות.

 על כל דלת בבית שלו הייתה מזוזה.

הוא אהב את אלוהים,

והוקיר אותו.

אומרים שלאלה שמאמינים

בה', יש חיים טובים יותר.

הם מאמינים בו,והוא עוזר להם.

מסתבר שזה ממש לא ככה,

אחרת דוד שלי לא היה חוטף התקף 

לב אתמול. נכון,הוא בחיים,

אבל אני לא מאמינה

שזה קרה בגלל איזושהי ישות עליונה.

זה היה אך ורק בגלל הכוח הנפשי והפיזי שלו.

וזה גרם לי לחשוב,איך בנאדם שכל כך אוהב את אלוהים,מתפלל,מקיים מצוות,

נזרק ככה?גם אימא שלי נטתה לכיוון הדתי,והיה לי ולה מעין ''קשר'' חזק איתו,

אבל כשרצחו אותה באכזריות שני החלאות האלה,

היא לא קיבלה עזרה,לא איזה הגנה פלאית,שום ניסיון.

פעם האמנתי באלוהים בכל מאודי,אבל בכנות?

זה נהיה קשה,מכיוון שהוא מפיל עליי ועל הקרובים אליי

הרבה חרא בזמן האחרון.