חיי כהיפית מטונפת.

וכשרגל של חברה אחת תקועה לי בפרצוף,

ויד של השנייה באיזור אינטימי,

היה לי זמן לחשוב עליך.

ולמה הייתי מספיק טיפשה להתאהב בך,

עוד פעם,למרות כל העבר הטעון,ולמרות העובדה

שבחיים לא נוכל להיות ביחד.היה לי גם זמן להעלות

תיאוריות מטורפות ביותר על איך נוכל לגרום לזה להצליח

(שמירה על חשאיות,בריחה מהעיר יחד וכו').היה לי גם זמן

להרהר  איך זה בטח מרגיש להעביר את האצבעות

בשיער הקופצני והנעים שלך,ולא לקוות שהעולם יקפא

כשאנחנו מתחבקים,כי לא תהיה הגבלת-זמן-של-חיבוק-ידידותי

כשנתחבק,כי זה לא יהיה חיבוק ידידותי.

והיה לי גם זמן לחשוב אם אתה נשקן טוב או לא,

למרות שאתה נראה מהבנים האלה שבא לך למזמז כל היום.

חשבתי גם אם יש לך איזה שביב רגש שדומה לשלי.

לא נראה לי.