חיי כהיפית מטונפת.

בסוף השבוע יש את יערות מנשה, יהיה מוזר ללכת לפסטיבל מוזיקה אחרי שנכנסתי לכל הפסטיבלים הרוחניים. אני חושבת שיהיה בסדר, מותר לי להיות מחוברת לצד הקליל שלי. אני תמיד מרגישה שבגלל שאני בוגרת יחסית לשכבת גיל שלי, אני צריכה לנצל את זה ולתפוס פור. כבר עכשיו לגלות על עצמי הכל ולעשות את כל מה שאני מאמינה בו עד הסוף. הכל בסדר, אין לחץ. החיים לפניי.

עוד דבר, אין לי כוח להתעסק בוויד. מצד אחד, לא בא לי לחפש את זה. מצד שני, יותר נעים לי לבוא עם ולא להרגיש שאני תלויה באנשים אחרים. למרות שגם באמת לא אכפת לי להיות סאחית כל הפסטיבל. אני חושבת שאנסה להתארגן לפני הסופ''ש, ואם לא יבוא, אני לא אדאג. זה לא משהו ששווה דאגה.

מה שאני באמת צריכה זה למצוא עבודה. בקרוב. אני אתקשר בדרך למישהי שהציעה לי לקטוף שסקים, זה נשמע ממש כיף וקל וגם אם זה מינימום, אני עושה שלושה ימים של שמונה שעות ואני מסודרת. 

אני דווקא פחות אוהבת את השירה שלו בשיר הזה, אבל משהו תופס.