חיי כהיפית מטונפת.

לא רוצה לא רוצה לא רוצה.שבוע הבא אזזכרה של אימא שלי אזכרה שנייה ולא בא לי על זה.אני יודעת שאני נשמעת ביץ' לחלקכם אבל לא בא לי על הטקס הזה שוב לעמוד ולהיזכר במה היא אהבה לשיר ואיך זה היה פעם וכולם מצפים שאני אהיה עצובה ואפצח בבכי תמרורים ואני לא. אני חושבת שכולם במשפחה שלי יהייו כל כך מאושרים מזה שאני אבכה כאילו כדי לדעת שאני בסדר שאני לא משוגעת שהם לא ישימו לב שאני לא בסדר שאני בוכה!!הייתי שמחה לא ללכת אבל אבא שלי רוצה שאני אלך אז אני צריכה.אוף שיזדיינו כולם.זין על זה. אני אלך לבד מתישהו ככה אני אזכור אותה יותר מאלף שירים או שאלף אנשים ינחמו אותי או ירחמו עליי או יגידו לי שהם בטוחים שאני מרגישה ככה או כהה אאבל מה שהם לא חשבו עליו זה שזה הרגשות שלי מה זה אני בטוח שאת מרגישה ככה? מה אתה קובע מה אני מרגישנ?! עזבו זה רק חלק קטןןן...אוח שיזדיינו כולם.

למה כולם נראים לי כל כך מוכרים?

אולי בגלל שהם עושים......................................בדיוק אותו הדבר אותו כמו מישהו אחר מנסים לחקות להשתלב להתקבל בחברה

ולא רק בפורים לובשים מסיכה כל יום אלפי דגים מתים ונסחפים עם הזרם אז למה אתם עדיין חיים אם אתם נסחפים?הולכים זורמים

משתלבים וזה כל מה שרציתם אבל תראו את המחיר שלמתם הפכתם לחסרי זהות ממש כמו אנונימיות... לא נמאס לחיות ככה?

כולם היום מהנהנים כל היום ואמרים אה הא כי מישהו אמר ולא לעשות כי משהו אסר עליכם. לא כואב לאבד את עצמכם?!לא כואב לאהוב ושנשבר

הלב רק בגלל משהו שמישהו ''מקובל'' חושב?....אני איגד לכם סוד,אם יש לכם כבוד...אז תשימו זין על העולם ותגידו מה אתם חושבים לכולם

אל תהיו רראש קטן....

אני פתטית.ועוד הלחנתי את זה.