לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיי כהיפית מטונפת.


''גם כשזה אתם, זו תמיד אני''


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2017


אני בתקופה של געגועים לאימא שלי איכשהו זה נבלע בין כל הדברים ובתוך זה שאף אחד לא באמת מבין ועם החברים הלייט שלי אני לא יכולה להזכיר את זה בלי להרגיש שאני מעכירה את השיחה וגם עם החברות האמיתיות זו תמיד חייבת להיות שיחה רצינית כי זה נושא רציני אבל גם סתמי בשבילי חלק מהחיים שלפעמים מטפס במעלה הגרון שלי בפעימות כואבות ומאיים להישפך ולשרוף את כל העולם כולל אותי במיוחד אותי במיוחד כשאני שומעת וולווט אנדרגראונד כמו אהבלה ב2 וחצי בבוקר לעזאזל אני כל כך מתוסכלת ולא יכולה לשחרר מזה וככל שאני נאחזת יותר חזק זה יותר כואב בחזה שלי בגרון בזרועות בבטן התחתונה בגרון בגרון בגרון רצון לבכות כבר פעם אחת כמו שצריך פשוט להתרגל לבכי לתת לו לשטוף לא להרגיש שכל הזמן אני צריכה לשמור על עצמי למרות שזו האמת בוקר של השבעה אני בת 10 וכולם רוצים להיכנס אליי פנימה למשש ולבדוק ולחפור בציפורניים לנעוץ בנשמה רכה איכס תעיפו את הידיים המלוכלכות שלכם ממני תסגרו את הדלת ותשאירו לי בית מסודר לפני שאני מקיאה וזה לא מנומס להקיא על האנשים האלה כי הם באים לתמוך בנו אז אני פשוט משחקת בפיות של יודה שבעה ימים מספר טיפולוגי מה זה אומר בכלל ואבא לא עוצר אותי כי כולם רוצים לתת לי זמן להחלים כי אני צריכה כי מי יודע מה עובר עליה עכשיו מה עובר עלייך מתוקה את צריכה לבכות את רוצה לאכול את יודעת חיכיתי הרבה זמן שננהל את השיחה הזו הוא אומר ברקול רווי דמעות ואני נגעלת נגעלת נגאלת אני גאלתי את עצמי ועכשיו יש לכולכם חוצפה לומר לי שאני צריכה לשחרר את ההגנות שלי
נכתב על ידי אשת האמצע. , 31/5/2017 02:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא היה כיף ביערות מנשה


צפוף ורועש ומפוקח ומסחרי ומוגזם
נכתב על ידי אשת האמצע. , 22/5/2017 13:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בסוף השבוע יש את יערות מנשה, יהיה מוזר ללכת לפסטיבל מוזיקה אחרי שנכנסתי לכל הפסטיבלים הרוחניים. אני חושבת שיהיה בסדר, מותר לי להיות מחוברת לצד הקליל שלי. אני תמיד מרגישה שבגלל שאני בוגרת יחסית לשכבת גיל שלי, אני צריכה לנצל את זה ולתפוס פור. כבר עכשיו לגלות על עצמי הכל ולעשות את כל מה שאני מאמינה בו עד הסוף. הכל בסדר, אין לחץ. החיים לפניי.

עוד דבר, אין לי כוח להתעסק בוויד. מצד אחד, לא בא לי לחפש את זה. מצד שני, יותר נעים לי לבוא עם ולא להרגיש שאני תלויה באנשים אחרים. למרות שגם באמת לא אכפת לי להיות סאחית כל הפסטיבל. אני חושבת שאנסה להתארגן לפני הסופ''ש, ואם לא יבוא, אני לא אדאג. זה לא משהו ששווה דאגה.

מה שאני באמת צריכה זה למצוא עבודה. בקרוב. אני אתקשר בדרך למישהי שהציעה לי לקטוף שסקים, זה נשמע ממש כיף וקל וגם אם זה מינימום, אני עושה שלושה ימים של שמונה שעות ואני מסודרת. 

 

אני דווקא פחות אוהבת את השירה שלו בשיר הזה, אבל משהו תופס.

נכתב על ידי אשת האמצע. , 16/5/2017 18:19  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אשת האמצע.

בת: 25

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשת האמצע. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשת האמצע. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)