לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיי כהיפית מטונפת.


''גם כשזה אתם, זו תמיד אני''


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2012

המשך לסיפור...


זעקת אימה נתקעה בגרונה של אלה.

גבה,שנשקף מהמראה היה מכוסה כולו במעין....סימנים.

רונות עתיקות שהיא לא הבינה,אותיות בשפות זרות,והיה נראה לה

שאפילו כמה כשפים הציצו אליה מהקטעים הקרובים לכתפיים שלה.

 מה לעזאזל קרה אתמול בליילה? חשבה לעצמה.

אך לא היה לה זמן להתמודד עם כל זה עכשיו.

השעון תיקתק,והמנהלת מימזי,שהייתה מוכנה לסבול את ההיעלמויות המוזרות שלה

משיעורים ואת ירידת הציונים שלה פעם בחודש,לא הייתה מוכנה לסבול איחורים.

אלה לבשה במהירות חולצה שווידאה שמסתירה את כל הסימנים  המוזרים על הגב שלה,והלכה לצחצח את שיניה.

''אלה!תזדרזי בבקשה! את תגרמי לאחיך לאחר ליום הראשון של חטיבת הביניים!''

אה,כן.אחיה.שון היה האח המושלם,עם ממוצע ציונים של 100 וחיוך של מלאך.מובן שהוא לא היה

כמוה,משתנה, ולא נאלץ להתמודד עם כל הקשיים שקשורים בכך. הוא התחיל את החטיבה מאוחר,

שבוע אחריה,ומובן שלא יכל לאחר.היא שטפה את פניה במהירות,וירדה למטה.

''את צועדת עם קאסי היום,מתוקה?'' שאל אביה,סיימון,בחיוך אבהי ''כן,אבא.כמו בכל בוקר...''

לא שאכפת לך,או לאימא,או למישהו בכלל. הוסיפה במחשבותיה.

מבינים,למשפחתה של אלה לא היה שום מושג למה אלה נראית

עייפה ומדוכדכת לעיתים,וחשבו שהם סימנים של גיל ההתבגרות,

ולכן העדיפו להתעלם מזה,ולעיתים קרובות גם ממנה,

ולהתמקד בשון,שהביא גאווה למשפחה

ומילא את המקרר במבחנים שמסומנים במאה.אלה,

שהייתה נחושה לא לאחר,לקחה את המטרייה שלה,ויצאה לרחובות הקרים והגשומים של לונדון.

 

 

נכתב על ידי אשת האמצע. , 30/8/2012 15:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לפעמים קל יותר לברוח לעולם דמיוני...אז ברחתי.


השעה הייתה שבע בבוקר,והשעון המעורר הגדול והפרוותי בחדר של אלה התחיל לצלצל.

אלה פקחה עיניים וגלי הכאב החלו להכות בה.אבל זה היה נסבל,היא הייתה רגילה כבר

לכאבים שבאים בבוקר שאחרי ליל ההשתנות.אך כשהיא התמתחה במיטתה כדי להגיע לשעון המעורר

ולכבות אותו,היא התכווצה לנוכח כאב לא מוכר,שבהחלט לא היה קשור להשתנות שלה מאמש.

היא התכווצה ולאחר שהכאב שכך,נעמדה מול המראה שלה ובחנה את גבה החשוף.

זעקת אימה נתקעה בגרונה,כשנגלה לעינה המחזה המזעזע במראה...

 

 

 

עוד לא החלטתי מה המחזה XD

עד כה...?(טוב רע מזוויע...)

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי אשת האמצע. , 27/8/2012 20:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני יכולה פשוט לקבל תמיכה רגשית,

בלי שאלות בלי תשובות ובלי פוסטים ארוכים?

כי אני ממש זקוקה לזה ואף אחד מהסביבה לא שם לב לזה כל כך.

בבקשה?

נכתב על ידי אשת האמצע. , 27/8/2012 20:06  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אשת האמצע.

בת: 25

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשת האמצע. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשת האמצע. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)