הכותרת די אומרת את הכל

המצב שלי די על הפנים 

לא ממש יודעת מה לעשות בזמן האחרון

המצב ביני לבין המשפחה שלי גרוע וכן זה באשמתי כנראה

החרימו לי תפלא ותלפטופ בגלל כל העניין שהיה שם

כל הבלאגן הזה, הריבים והבכי

אני לא יכולה עם זה יותר

הכל קרה רק בגלל השיחות הציניות שיש ביני לבין הידיד שלי,

שלפי דברי אמי אלו שיחות מטרידות והיא תפתח לו תיק

אוחח הטמטום

זה הגיע גם לרמה של לגזור לי את הצמידים בכח,

לאסור עלי לשמוע שירי רוק,

להכריח אותי למחוק את השירים(לא יקרה),

לאסור עלי להשתמש ובפלא בלי אישור או שיהיה מישו לידי

הא גם חיטטו לי בהודעות בפלא וקראו את היומן שלי

וכן היה רשום שם שאני שונאת את כולם ושאני רוצה למות(בצחוק!!)

וגם הגיע למצב שרוצים לקחת אותי סופית לפסיכולוג 

וכל בן משפחה עשה לי שיחה אישית על כל העניין

ואמא שלי בכתה -.-

אני רק רוצה לבכות על זה שהם מנסים לשלוט עלי

הם לא יכולים פשוט לאסור עלי לדבר עם אנשים 

או ללבוש מה שאני רוצה 

המצב פשוט יחמיר ואני יכנס לדכאון עמוק יותר

just leave me alone,please...

-

היום הראשון ללימודים..

כיתה י' והוו מרגש -.-

היום היה סביר עד משעמם כמו תמיד

עד ההפסקה הראשונה

קיבלתי את המכתב למיון במתמטיקה

נשארתי שלוש יחידות וזה פשוט הרס לי את כל היום!

אני לא רוצה לעבור בצפר,לא רוצה לעזוב את כולם פשוט לא יכולה

זה פשוט מפחיד אותי שאני בסוף כן ינסה לפגוע בעצמי איכשהו

ולא מספיק זה..אני אמורה לפגוש אותו ביום ראשון רק כי הוא חוזר מטיסה

והוא פשוט מדכא אותי

שתי אפשרויות למה שקורה:

אפשרות אחת-הוא מנסה לגרום לי לקנא

אפשרות שניה-הוא לא מרגיש כלום כלפיי חוץ מידידות

כי אתה יודע? זה לא כיף לשמוע שאתה הצתרפתת עם איזה צרפתיה זונה ><

ואני מקנאת כמו מטומטמת -.-

למה לעזאזל הוא מספר לי את כל הפרטים האישיים האלו?

למה התידדנו כל כך?

למה לעזאזל ניסית להכיר אותי בכלל?!

אני לא בטוחה שאני מתחרטת,פשוט אין לי כח כבר

ויותר מדי כואב לי..

זהו בינתיים ניראלי,מחכה לתזמון המתאים לספר לאמא שלי על המיון :/