חח על השאלה הזאת אפילו אני לא אוכל לענות
מביך שאנשים שואלים איך הם אף פעם לא ראו אותי
בעיר הכל כך קטנה שלי
אז כן אני לא יוצאת הרבה בחור הזה
כי זה חור D:
מה יש לעשות פה בדיוק כשהמקום שורץ ערסים
ואנשים גועליים שאני לא רוצה להזכר בהם שוב
אבל דווקא האנשים הכן רגילים
אני לא מכירה
וסופסוף היתה לי הזדמנות כן להכיר אותם
וזה היה נחמד
ומצחיק
ואני מקווה שאני ימשיך לבלות איתם ולא אנתק כמו שאני תמיד עושה
אפילו שהם מעשנים
ועשו באנג מבקבוק נסטי ^^
אבל הם טובים בהשוואה לאחרים שאני מכירה
אני לא בטוחה בדיוק מי אני
כאילו זו לא שאלה שממש צריך לחשוב עליה לא?
קוראים לי מיכל אני גרה בחור בדרום
אני ילדה ביישנית ומטומטמת שלא משקיעה בכלום חוץ מהנגינה
ההורים שלי שונאים אותי על זה ואוסרים עלי לעשות כל דבר
כי אני לא לטעמם (כלומר פריקית לדעתם)
אני הכבשה השחורה בבית
חסרת בטחון עצמי
מסתגרת
ויכולה להתקע בחדר עם מישו זר ולא לדבר איתו
בגלל זה אני רוצה לשנות טיפה:
-כן שיהיה בטחון עצמי
-די לביישנות החמורה שלי
-לימודים..טוב אין סיכוי שזה אי פעם יקרה
-להמשיך להיות מי שאני לא משנה כמה שונאים את זה
-להפתח לאנשים חדשים
אני חושבת על לחשוב על הרעיון של ללכת למפגש סנטר אם אחד מהם
אם נפגש שוב והוא יציע אז למה לא?^^
נראה אם הוא עדיין ירצה
ואם לא, נמצא איזה מישו אחר ונכריח אותו באיומיי סכין D: