סע לאט, ואל תהיה שמן

והינה שוב אני חוזרת לבלוג הישן והאהוב שלא חשבתי שיעודכן יותר.

אבל נו, אחרי שיעור נהיגה כל כך גרוע שבו כמעט דרסתי איטייופי בותיקים וכלב פינצ'ר חסר רגל (שאני לא אתפלא אם האטיופי גרם לזה!) אין ממש מה לעשות חוץ מלבכות בבלוג.

אז בנימה אופטימית זו אוסיף ואומר, בר רוזנצוויג, יש לך עוד תיקווה(: (אני אוהבת אותך אני אובת אותך אני אוהבת אותך)

____

אזז מממממ נו, מה היה בשלוש חודשים?

שביתה, שביתה, עבודה, פיטורים, פיטורים, חזרהלבצפר יומהולדת לי יומהולדת למאיה יומהולדת לוידו ולעוד אנשים לא חשובים,פיטורים, אה, וערב אצל ניקול.

אז באותו ערב נוכחנו לדעת שלניסים הקטן  יש חוש הומור זעיר כאשר הוא סיפר בדיחות על צבעים כגון:

"איזה צבעים נובחים?" "צהבהב! זהבהב!" (תשאלו את ניקול כמה מצחיק הוא עושה את זה (: )

או "איזה צבע הולך לטייל בעיר? "חום בהיר!" (טוב אני נישבעת שזה היה מצחיק באותו רגע!!!)

ואז כבר וילמה היצטרפה, וכבר לא היה מצחיק. (:

____

ולסיום, צ'רצ'י הסלב, והבצפר הברברי שלי :

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=531594

יוםטובבב(: