זה כבר אינו אותו הדבר,לא אותם הדברים שהייתי נוכחת להרגיש.
כל התחושות ההן,שקריות,ללא אמת מאחוריהן.
הייתי נאיבית ותמימה,למה אני אמורה לצפות כשזה איך שאני מתפרשת
בפני כל עובר ושב?
אני רוצה להפטר מכל הסימנים הכעורים שהשארת לי בלב.
אני רוצה להפטר מכל זיכרון אפשרי.
לא לזכור כלום,לטבוע בים של שכחה,לצלול עמוק עד כדי חוסר
נשימה,רק לא להעלות בראשי את דמותך.
כל מילה קטנה,כל משפט קטן,מחריבים את עולמי.
כמה מדהים ה"תועלת" שתוכל להפיק מכך שעולמי נתון בידיך
ואתה יכול לעשות איתו כרצונו.
לא אכפת לך להבעיר אותי באש מבפנים
כשם שאתה יודע לכבות אחרות.
מה הטעם בך,אם אתה יודע לרפא כאב,ואז להכאיב מחדש?
אם אתה רק גורם להתרחבות של כל הפצעים שיש בתוכי?
ספק אם בכלל אכפת לך ממה שאתה מחולל אי שם בתוכי.
הרי אתה רק עסוק בספירת נשים שתזיין הלילה.
האמונה בך נגמרה,אין לאן לחזור יותר.