אני כל כך שמחה לפתוח במילים האלה שהכל טוב כרגע,והכל נראה מזהיר מתמיד.
כל הכאבים הקטנים האלה שנותרו על בשרי כמוצצי דם אחרונים,התפוגגו להם
אני כבר לא מרגישה שיש אבן גדולה על הלב שלי,שיש לי עוד דמעות לבכות או
דברים לספר,אני מרגישה שהכל הולך ונהיה יותר טוב.
הוא נעלם לי בנתיים,ואני מרגישה עם זה טוב,מרגישה שהדעה שלי לא מוסחת יותר
ואני יכולה להתמקד בחיים שלי כמו שצריך.
המחשבות עליו עדיין עולות בי מדי פעם אבל לשמחתי ההדרגתיות שלהן יורדת.
אני חושבת שזה זמן מצויין שבו הוא נשאר מאחור,כי גם אני עד לא מזמן עדיין נותרתי מאחור
לקח לי זמן לחזור על העקבות שלי בכל צעד אחורה במקום קדימה,מטעויות לומדים.
הטעות היחידה שלי שלא ידעתי להעריך את מה שהייתי צריכה,אבל למדתי מזה
לשמוח ולהעריך ולהשקיע במה שיש ולטפח אותו.
אני אוהבת את הבחור שלצידי,אין דברים כמוהו,הוא מצחיק אותי בטירוף
וגורם לי לשמוח,ונותן לי תחושה שאני אכן שווה,ושהוא באמת אוהב אותי והוא לא סתם אומר את זה.
אני אוהבת את האופי שלו,את העובדה שהוא אדם נאמן ואכפתי,שהוא יודע להקשיב,לתת ולקבל באותה העת.
לאט לאט הגעגועים למה שהיה דועכים והלב הריקני שהיה לי התמלא באהבה חדשה וטובה.
אני אוהבת אותו ואני יאהב אותו יותר בכל יום שיחלוף לו.
הוא שווה את האהבה הזו ואת כל ההשקעה שהשקעתי בו עד היום.
זה לא משנה לאן נגיע עם הקשר,אני יודעת שהקשר הזה,הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בכל החיים שלי.
הלב שלי הוא לב חדש,הוא לא פחות דואב וכואב.
הוא לב פתוח אך עדיין מופנם.
הלב שלי הוא כעת שייך רק לשני אנשים: לי ולו.
לאף אחד אחר אין את הזכות להיכנס לשם במטרה אחרת.
3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
One Wish.