פסעתי אט אט אל תוך החדר החשוך,דמותך שניצבה במוחי האירה את החושך שעטף אותי מכף רגל ועד ראש.
נעתי עם ראשי לכל עבר בניסיונות נואשים למצוא טיפת אור בכל התוהו ובוהו.
פרסתי את שטיח המחשבות שלי על הרצפה המעופשת,הנחתי בעדינות את מטלטליי,את כל פיסות
חיי במקום אחד.
נשכבתי ובהיתי בתקרה,המחשבות שפרוסות לידי חדרו אל מוחי,הרגשתי אותן.
חשתי מבוהלת,אך נרגעתי ונתתי לחוויה לסחוף אותי איתה.
עיניי נפקחו,הן התגלגלו לכל מיני כיוונים שונים ומשונים,אך הן התמקדו לפתע בדבר אחד מסויים.
החושך הואר,באור זהוב לבנבן מושקע,תוהה בליבי מי הדליק את האור.
הצללים שריצדו בכל הקירות נעלמו,גם שטיח המחשבות שלי התפוגג.
נשארתי עלומה,חסרת ידע,נפעמת לנוכח המתרחש
חיבקתי את עצמי אל תוך האור,ואהבתי אותו אל תוך הלילה.
הכל היה חלום.