אני עולה לכיתה ט' 
וואו, שנה האחרונה בחטיבה.
חופש, החופש שכל כך חיכיתי לו.
אחת הסיבות שחיכיתי לחופש זה כדי להתחיל לעבוד, הרי אני כבר בת 14+.
הבעיה? אני לא מוצאת איפה לעבוד. ובייביסטיר? אני לא מוצאת על מי לעשות.
זה מבאס. מאוד מבאס.
בנוסף לכל זה, נמאס לי פשוט נמאס. אני כל כך שונאת את עצמי.
למה אין לי רגליים רזות יותר?!
למה אני לא גבוהה יותר?
למה אני נתקעתי בגיל 14 בגובה 1.61 ?!
למה דווקא לי יש חצ'קונים בפנים?! ://
אמא שלי אומרת לי המון שאני רזה, שאני יפה ובלה בלה בלה. אני אומרת תודה/ מחייכת לה אבל מבפנים אני חושבת " איכ' איך אפשר להסתכל עליי ולקרוא לי יפה?! "
אני יודעת שאם אני רוצה להרזות (רוצה להרזות ברגליים בעיקר, אני לא שמנה אבל לדעתי יש לי רגליים שמנות).
בקיצור, אני צריכה לאכול בריא ולעשות ספורט. ואמא שלי אמרה לי שלאכול אחרי שמונה- תשע בערב זה נורא משמין. הבעיה?בשעות שאחרי תשע בערב אני ממש רעבה ואני לא מסוגלת לא לאכול. זה כל כך מעצבן. הלוואי והייתי מסוגלת להרעיב את עצמי לאיזה יומיים.
אבל לא, אני לא מסוגלת כי אני כל הזמן רעבה בלילה.
אוף איזה עצבים.