לעמים מקוננת בי השאלה הבלתי נמנעת: מי אני?

אני מסתכלת על עצמי במראה , כשאני מורחת על הפנים את המסיכה היומית שלי ולובשת את שמלת השבת החדשה.

אני מסדרת את הבנות בתוך החזייה ומבשמת את עצמי. יש ימים שאני אוהבת את מה שאני רואה שם ויש ימים שממש לא.

בימים טובים אין בי שאלות.  זו המשמעות של טוב בעיני, כשאין צורך בהסברים. אני לא דנה בלמה אני כזאת ולא אחרת, ולא במתי אני אמצא את הדרך שלי. אני לא מחפשת תשובה לשאלה הנצחית: אבל למה? (כובע) ובפירוש לא הייתי רוצה להתחלף עם אף אחת אחרת.

בימים רעים לעומת זאת אין בי דבר מלבד שאלות. למה לא יכולתי להיות יותר יפה/  רזה/ חכמה/ מוכשרת? למה אין לי חזה יותר גדול או תחת יותר קטן? למה דווקא היום הר הגעש הזה מצא את דרכו לפנים שלי? למה לא חידשתי את המרשם לגלולות בחודש שעבר? למה אני לא גומרת במסיונרית?

בימים טובים אני לא מבינה מאיפה נובעות השאלות.  

בימים טובים אני מנסה להבין את שורש הבעיה. אז נכון שאני לא הכי יפה ובטח לא הכי רזה. אני לא הכי חכמה ובודאי שלא הכי מוכשרת אבל בסיכומו של יום מי כן? (מי שכן, אני לא רוצה לשמוע על זה בתגובות, תחסכו ממני).

אז למה כשמסתכלים בטלוויזיה כולם כאלה? למה כולן יפות חכמות ומוכשרות? למה בכל הסרטים הם גומרים סימולטנית? איך לא חם להם בכפיות? איך הן קמות בבוקר זוהרות בלי להתאמץ? איך הם תמיד יודעים להגיד את הדבר הנכון? איך להכל יש תמיד סוף טוב?

אז מי החליט מהי השלמות? (ומי נתן לו את זכות ההחלטה?)

לפעמים אני כבר לא יודעת בעצמי אם עירבוביית המוזיקה שאני מאזינה לה בקביעות היא באמת הטעם שלי (ביזט,דיוויד בואי, לד זפלין,לאונרד כהן, בנאי לדורותייהם, חווה אלברשטיין ,שלישיית גשר הירקון דיקלה ושאר ירקות) ,או שמא הכתיבו לי מה לאהוב?

האם האוכל שאני אוכלת באמת ערב לחיכי (פירות ים, בשר אדום, ריזוטו, אורז אדום ועוד שונים ומשונים) או שאני אוכלת את הטרנד האחרון בגורמה למתחילים.?

האם התנוחות שאני מבצעת בחדרי חדרים (אוראלי , אנאלי, קשירות וסטיות אחרות) הן שלי או שהן מועתקות מסצינה שחוקה באחד מסרטי הפורנו שאני מחזיקה בסיפרייה (האיכותית שלי יש לציין).?

בימים רעים אין לי תשובות. לצערי גם בימים טובים אין לי תשובות.

פעם חבר קרוב שכבר אינו חלק מחיי, אמר שלעיתים אני נשמעת כמו אגדה שבסופה יש מוסר השכל , על מלכה שהיה לה כל מה שהיא רצתה אז תמיד היא חיפשה על מה לבכות (וכמובן שאם מחפשים מוצאים) עד שלבסוף היא התייבשה ומצאה את מותה בודדה ומצומקת מהתייבשות.

מתישהו אני אפסיק לשאול שאלות?