כולם בעניין שלשדך לי בזמן האחרון, כאילו הם החליטו שדי עם המשחקים, הגיע הזמן להתמסד שוב

אני דוחה אותם על הסף, אני לא מאמינה גדולה בשידוכים

"אבל מה אכפת לך? מקסימום העברת ערב נחמד והכרת מישהו חדש"

יש לי מספיק ישנים, לא צרפתי חברים למעגל שלי מאז הפרינסס וגם היא בסביבה שלי כמעט שלוש שנים

"נו מה הטעם שלך?"

מה באמת הטעם שלי? 

אני לא יודעת בעצמי, כל הפרטנרים שלי היו כל כך שונים אחד מהשני, אין לי טעם מוגדר

חיצונית הראשונים שצדים את עיני הם הגבוהים הקרחים, אבל אלו רק צדים את עיני אין בזה שוב ערובה

יש לי ברזומה דוגמנים ויש לי אינטלקטואלים, זה עניין של תזמון

בין אלו שנשארו יש מעט מאוד נקודות דמיון חיצוניות אם בכלל, מלבד הגובה כמובן

אבל לעומת זאת אני בפירוש יכולה למצוא נקודות דמיון וחפיפה באישיות

אז מה הטעם שלי?

שנינות היא דרך מעולה להתחיל איתי שיחה ולגרום לה להמשיך

יהירות שיש מאחוריה גבוי היא תכונה מאוד מושכת בעיני

אינטיליגנציה , ידע זה דבר שאני מעריכה ומוקירה היכולת לפתח רעיון ולנתח אותו לגורמים ואז לבנות אותו מחדש מרגש אותי

חום והיכולת להעניק , אני מטבעי כזאת ונחוץ לי שיעטפו אותי בחזרה

אופטימיות ושמחת חיים, אני לא בטוחה שתמיד הגברים שלי היו מהסוג הזה, אבלאם יש משהו שאני יודעת על עצמי היום, זה שנמאס לי מילדים אבודים וחיות פצועות, אני רוצה גבר בטוח, מאושר בחלקו שמעוניין לצרף למסע שלו שותפה. לא אמא, לא מטפלת, לא פסיכולוגית.

חוש הומור בא בטוב, קצת שחור, קצת סרקסטי

אסרטיביות היא תכונה הפכפכה, שקוסמת לי על אף שהיא יוצרת בי לא פעם התנגדות, כי גם אני כזאת אבל יש בי משהו שאוהב שאומרים לי לא בטון תקיף

באחרונים שלי מצאתי המון חן במחוות רומנטיות שפעם נראו לי הזויות ולא קשורות לחיי

חשובות לי אדיבות, כנות , נכונות, בגרות

ורעב מיני

אני יודעת שהרשימה שלי ארוכה ולא כולם יכולים להיות הכל 

לפעמים גם כשבא לי סטייק אני בוחרת במוסר או בכבד על פירה

אבל זה הטעם שלי

כשם שאני לא הוניל או השוקולד של כל אחד לא כל אחד הוא הפריים ריב שלי