פעם אחת מזמן, כשרק התחלנו לצאת, הוא נעלם 

הוא לא התקשר, הוא לא סימס, הנייד שלו לא היה זמין

התעצבנתי עליו , כמובן, אבל אחרי שלושה ימים של אובססיה מחשבתית, קללות עסיסיות , איחולים לבביים למחלות נדירות לו וליקיריו

עזבתי את זה ודחקתי אותו מחוץ למחשבה

אחרי שבועיים חזרתי הביתה בשעת לילה מאוחרת/ בוקר מוקדמת על הדלת שלי היה מוצמד שלט ענק עם מילה אחת

"התגעגעתי"

לא ייחסתי לזה חשיבות מיוחדת, מילים לא אומרות לי כלום

למחרת הוא התייצב בעבודה שלי

אני הפניתי לו את הגב והמשכתי בשלי

הוא ניגש אלי בשקט וביקש ממני ללכת אחריו

בפנים חמוצות נעתרתי לבקשתו

יצאנו אל הסימטה שמאחוריי המסעדה, הוא פשט את מכנסיו והראה לי את הירכיים שלו

הן היו מלאות בכוויות, מסתבר שכשהוא היה בצפון אצל ההורים פרצה שרפה כשהוא בתוך הבית והוא היה מאושפז שבועיים

בלי טלפון ובלי מחשב

בזמן הווה זה קורה לי שוב ואני שוב עצבנית ושוב מאבדת עניין בו ובנו

כשהוא יצא מבית החולים נראה איך אני ארגיש בקשר לזה