"בא לך לשחק?"

זו הודעת "הערה?" הפרטית שלנו, בעבר נהגנו לשלוח הודעות עסיסיות ומאוד מפורטות אחד לשני

שלו הגיעה פעם אחת לנייד של חברה שהעברתי לה את הטלפון

שלי הגיעה לאבא שלו אחרי שהוא החליף את הנייד, אותי זה הצחיק, אותו קצת פחות

מאז אנחנו לא מסתכנים יותר.

"בא לך לשחק?" הנייד שואל אותי

תמיד בא לי לשחק איתו, אין לי שום כוח, רצון או יכולת להתנגד לו.

כחוק אני לא חוזרת לזירת הפשע לעולם, חד פעמי מבחינתי כשמו כן הוא ואין לו שום צורך להיהפך למשהו אחר, אבל איתו זה אחרת

איתו הכל אחרת

פעם היינו חברים, זה התחיל בימים האלו שדינוזאורים התהלכו על פני האדמה ולי היה גבר אחד 

כשעוד לא ידעתי כמה יש לי ללמוד על סקס, כמה רחוק אפשר ללכת עם הפנטזיות שלי, כמה אני באמת יכולה להינות גם מבלי לאהוב

אני לא יודעת מה יש בדינמיקה המינית שלנו שמאפשר לנו להיות כל כך חופשיים אחד עם השני

זה כאילו למילה "לא" אין משמעות ועל כן אין לה טעם להיאמר, אף אחד לא ישמע אותה, אף אחד לא יבין אותה

ברור לשנינו שבזמן שאנחנו ביחד, אין לשום דבר בעולם זכות קיום מלבד לצורך הפיזי

הגוף הוא רק כלי קיבול למימוש הצורך הזה

כשבא לנו לשחק אנחנו מפנים לזה יום שלם, יום שלא מגלם בתוכו תוכניות להמשך, כי לסשיין שלנו אסור להיקטע עד שניגמר לנו אחד מהשני או עד שעולה אור של יום חדש, האור תמיד בא קודם. 

אנחנו לא מצליחים לשבוע זה מזו. 

אני מכורה לזין שלו, אני רוצה ומוכנה לקבל אותו בכל רגע, בכל צורה, בכל תנוחה, הלוואי שהיה אפשר להכפיל אותו או לשלש אפילו, שאני אוכל למצוץ אותו בזמן שהוא מזיין אותי.

בבינינו הכל מותר, עושר השפה מתפלש ברפש גרפי, כאב הוא אלמנט של הנאה, הצבעים והטקסטורות שנשארים על הגוף הם חותמת לכלי העבודה של האומן

התדירות של המפגשים שלנו לא גבוהה, אולי מפחד לקלקל את הייחודיות של הסקס שלנו, אולי מהידיעה שנתמכר, אולי פשוט כי זה מתיש 

בא לי לשחק

בא לי לשחק איתו