כשהייתי צעירה יותר, נמשכתי לגברים מבוגרים, הם כל כך הרשימו אותי בתחכום, ביכולת לפנק, בעושר השפה והניסיון. גם בכסף היה משהו, אני לא יכולה לשקר, גם הוא היה חלק מהקסם. הרשיתי ואפילו שמחתי שהתוו לי את הדרך.

היום כשאני קצת יותר מבוגרת (כרונולוגית בכל אופן) אני עצמאית, יש לי דירה בתל אביב, משכורת שדופקת, קריירה, שהולכת רב הזמן לכיוון הנכון. אני כבר לא מתרשמת בקלות, לא קל לסחוף אותי יותר בסיפורים,

אני לא רוצה יותר שיקבעו לי מתי ואם צריך להתחתן ובטח לא את הלחץ שבלהביא ילדים.

אין לי צורך במישהו שילמד אותי, אני אשמח לפגוש מישהו כזה, אבל אין בי את הצמא למישהו כזה.

דווקא בגיל הזה שאנחנו עומדים באותה נקודה ,יש תחושה שגברים שהגיעו לאמצע-סוף שנות ה-30 נכנעו לחיים. משהו בהם כבה, אין להם את הכוח או היכולת, להתמודד עם נשים שבאות עם דרישות. אין להם רצון להשקיע מחשבה ברומנטיקה, קשה להם להאמין באהבה. יחסים נראים יותר כמו עסקת חליפין של מה אני מביא איתי ומה את מביאה איתך. מעבר דירה משותף בא מתוך שיקולי נוחות ושיקולים כלכליים. אני יכולה להבין למה גברים בגיל הזה מביעים עניין גובר בבחורות צעירות. עצם היותך קיים, הופך אותך לאטרקטיבי, הן מחפשות חיזוק לנשיות המתפתחת שלהן כשם שאתה רוצה חיזוק לגבריות המתבלה שלך. הן מפחדות לדרוש  יותר ממה שאתה מוכן להציע והן מוכנות לשחק על פי הכללים שלך.

מאז שיצאתי לחיי הרווקות, מצאתי את עצמי נהנית יותר ויותר מחברת גברים צעירים. הראשון שלי היה ילדון בן 22 הוא היה מאוהב, כמו שאף גבר לא היה מאוהב בי שנים. הוא רדף והתאמץ, הוא השקיע בלי סוף והסקס היה חסר מעצורים. הייתה בו אנרגיה בלתי נגמרת. לא הייתה תנוחה שלא נוסתה, לא הייתה פינה בבית שלא היוותה משטח לסקס. אז עוד נבהלתי מעוצמת ההתאהבות הזאת, לא ידעתי איך מעכלים את מבטי ההערצה. מאז עברו ארבע שנים ופיתחתי טעם מיוחד בחיך לגיל הזה. יש בהם מרץ אחר, הם כל כך מודים לתשומת הלב, הם כל כך מעריצים  נשים חזקות, נשים שהן באמת נשים. הם כל כך מתאמצים להוכיח שהם ראויים. יש בהם אנרגיה ורצון לאהוב. החלום עדיין חי בהם והחיים טרם הציבו מולם מכשולים מהסוג שמחרב אותם. קל להיסחף לתוך האהבה הזאת, קל להאמין שהם באמת שלך.

לא תמיד זה נכון, לא תמיד זה מספק, לא אינטלקטואלית, בכל מקרה. לפעמים קשה להאמין בזה, כי את כל-כך לא מורגלת בפרגון מהסוג הזה. את בכל זאת עברת את השנה ה- 29 לחייך וגם אותך החיים לימדו אחרת. אבל כל- כך קל להתמסר לטוב. כל כך קל להתמכר למרץ, לאהבה, לסקס. כל כך קל לחזור ולהאמין שמגיע לך משהו אחר, טוב יותר, מפרגן, שמגיע לך גבר שיגרום לך להרגיש שווה את המאמץ.

אז אני אסיים באזהרה: אחרי שחווים את זה קשה להתפשר שוב על אהבה אחרת, שמציע גבר בגיל מבוגר יותר.