אני לא מעוניינת ללדת ילדים, לא כרגע, אולי אף פעם לא.

סבבה, אבל עכשיו לכי תסבירי את זה להורים, לחברים, לגברים שאת יוצאת איתם. מאיפה מתחילים בכלל?

לכי תסבירי את זה לאנשים שחיים בכוכב לכת שמכיל 7 מליארד בני אדם שלמעלה מלמחציתם אין מה לאכול ואין להם איפה לגור

בכוכב שבכל היבשות שבו ילדים הולכים לישון רעבים וגדלים בלי משפחה.
בכדור כחול שיושביו מנצלים כל משאב אפשרי שקיים בו עד תום, מבלי לחשוב מה יהיה מחר ומה נשאיר אחרינו.

מלבד ילדים כמובן, העיקר שנעשה ילדים.

לכי תסבירי את זה לאנשים שחיים במדינה שמלאימה ומגייסת לנו את הרחם ומפמפמת לנו מיום שנולדנו שילדים זה שימחה, שכאישה את חלק מהמאבק הדמוגראפי, שאנחנו בסכנת קיום וצריך עוד חיילים. מדינה שהורים מביאים לפחות שני ילדים, כי אחד תמיד יכול למות במלחמה.

לכי תסבירי לקרובים אלייך שאת לא שומעת את הרחם שלי בוכה, שאת לא חושבת ששיגרה זה דבר חיובי, שאת לא מתבאסת לישון לבד. 

שחלום חיי והגשמתי כאשה לא בהכרח יבוא לידי ביטוי בלצמח בטן ולהרגיש את העובר שלי בועט או לשמוע את הלב שלו פועם בתוכי, שאולי לעולם לא יבוא לי להשתעבד ללקלח, לחתל, להניק, להשכיב, להקריא, לבשל, לכבס, לנקות. 

לא בא לי לשמוע, "בקרוב אצלך"או "כשיהיו לך ילדים תביני "או את פשוט לא מבינה שהשעון שלך מתקתק"

לכי תסבירי לגברים שאת יוצאת איתם שבישראל 2013 מוסד הנישואים פשט את הרגל, שבעולם המערבי אחד מכל שני זוגות מתגרש והזוג שלא התגרש בחלק מהמקרים פשוט לא יכול מסיבות כלכליות, חברתיות, דתיות. שזה לא ג'וק תל אביבי וזה לא בהכרח יעבור לי.

בחלומי לעתיד שלי גם אני רואה אהבה גדולה ומערכת יחסים אני אפילו רואה חיי משפחה, אבל עוד לא מצאתי את המודל שעובד בשבילי, אולי זה לא יהיה תחת קורת גג אחת, אולי אני אאמץ ילדים שבאמת זקוקים לבית ואהבה, אולי לעולם לא יהיה לי את כל אלו. אולי. 

אבל חברים, אהובים, יקרים שלי בשלב הזה לא בא לי להתחתן ולהביא ילדים, הסבירות היא שלעולם לא יבוא לי להיות במסלול הזה שאתם בחרתם לעצמכם. 

אני משתדלת שלא לבקר את הבחירות שאתם עשיתם בחיים גם אם הן לא נראות לי נכונות.

בבקשה אל תבקרו את שלי!!!!

תודה מראש

עינב