התעוררתי בעצלתיים של שבת

והוא ישב במרפסת

מתי התעוררת , אני שואלת במבט מעורפל

לפני שעה בערך

למה לא הערת אותי?

כי נהניתי להסתכל עליך, את האישה הכי יפה שהכרתי מימי

זה לא קשור אליו, זו לגמרי אני

אני פשוט יודעת שזה לא זה. הוא מקסים והוא נעים והסקס מדהים

אבל זה פשוט לא זה

אני יודעת שהייתי האשה הכי מוערכת בעולם, שאוהבים אותה עד אין קץ שדואגים לה ששומרים עליה

אם רק הייתי שותפה להרגשה הזאת

אבל אני לא, הפרפרים שלי נרגעו מהר מדי 

הייתי מושכת את זה עוד קצת, אילולא ידעתי שהוא כבר מוכן להגיד את המילים

ואני לא רוצה שהוא יגיד אותם

אני עוד לא רוצה לשמוע , אני רחוקה מהמקום שלו אלפי שנות אור

הוא ביקש שאני אחשוב על זה שוב  ושהתשובה תהיה פנים מול פנים ולא בטלפון

אני יודעת מה תהיה התשובה

וזה אף פעם לא נעים לאכזב מישהו שלא עשה שום דבר לא בסדר