את מפחדת להתאהב?
כן. אתה לא?
אנחנו טכנים, את יודעת את זה. סקס זה רק סקס
לא בינינו, אתה יודע
אם את חושבת שתתאהבי, בואי נוותר
אני חושבת שאתה לא מעריך אותי מספיק. ברור לי שאתה תתאהב לפני
לא יקרה עינב
אז לא מפחיד אותך?
לא. אני חושב שזה בלתי נמנע
שנינו כבר רואים את הפיל הורוד שתקוע באמצע החדר. עכשיו השאלה איך ומתי
התנשקנו באותו הערב וזה תפס את שנינו בהפתעה
כמה רוך יש בינינו, כמה הטכני הוא אינטימי ונעים
ובכל רגע שעצרנו לנשום אויר, ברחה המילה טימטום מהריאות אל הלשון, התנגשה בשיניים והתרסקה לרסיסי נשימות אל האויר הצונן
כמה סוריאלסטיות יש במצב הזה שאנחנו קלועים בו
כמה ריגוש ותשוקה
אז היום אחרי שנתיים שהעלמנו עין מהפיל האיום הזה
אחרי ארבעה ימים של כיפת שמיים זרועת כוכבים, שמציצים בין בניניו האפורים של איכילוב
אחרי שעות ארוכות של אינטימיות וחולשות וליטופי גוף בלתי פוסקים
אחרי שעה של התנשמויות כבדות
הוא עצר
צדקת, זה באמת מפחיד
כבר? אני מחייכת אליו
עוד לא, אבל זה כבר כאן, אני מרגיש את זה
שנפסיק עכשיו?
מה פתאום?! לא חשקתי כל כך הרבה זמן במישהי כמו שאני חושק בך, לא היה לי כיף של לשכב מתחת הכוכבים, כבר שנים עם מישהי
אז?
אז כלום. זה פשוט מפחיד
שוב אני לוקחת סיכון יהיר ולא מחושב
אני לא יודעת למה רק זה גורם לי להרגיש ככה
למה כשזה בטוח וקל זה לא מעניין מספיק בכדי להיות שם
זה כאילו אני בוחרת לתת ללב שלי להישבר
כי רק אז אני יודעת בביטחון מלא שהוא פועם ומפרפר
כי בלי זה יש רגעים שכל מה שאני שומעת זה את התקתוק המונוטוני, הבלתי פוסק שלו
בא לי שההתמכרות הזו תמשך
בא לי להיות קרובה, עד שהוא לא יוכל לנשום בלעדיי
ובאותה מידה...בא לי להחזיר את הפיל אל מאחוריי הוילון
עכשיו זה מפחיד
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
