אז...הדרמה קרתה מוקדם ממה שצפיתי וגם מאוד  אחרת מאיך שדימיינתי אותה

אני לוקחת אותה בשלוות נפש שאינה אופיינית לי

אולי כי היא לא מתרחשת אצלי בבית.

אנחנו מתחילים לעבוד יחד

 אה כן אני מתחילה לעבוד אחרי כמעט שנה בבית

זה מרגש בטירוף, אולי זה מה שעוזר לי להירגע

אולי בגלל שנעבוד ביחד, אני לא מאמינה שיש באמת סוף, כי לא אנחנו שמנו אותו שם וגם המילה עצמה לא נאמרה

וזה יהיה רק אמצע מיגע או יתמוסס אל קיצו

ואולי גם עדיף ככה בשלב הזה, בלי מתח מיותר בינינו, בכל זאת הוא הבוס

ימים יגידו את מילתם האחרונה, אני בסדר עם המצב

מחר חגיגה אחרונה לתקופה הקרובה

אני הולכת להתפרק ליומיים

ולהיפרד בלב שלם מהחופש שנכפה עלי ועטף אותי באהבה