לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אוכל סקס ומה שבינייהם

Avatarכינוי: 

בת: 45



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מחשבות של שומן


מול המראה, אני פושטת את המגבת הורודה שלי

ערומה

אני רואה מאיפה נשרו הקולוגרמים, אבל אני לא באמת רואה את זה

אני רואה את הקימורים שתמיד התגאיתי בהם, הם עדיין כאן.

אני רואה את החזה ואת המותן הצרה את האגן הרחב שלי את הירכיים העגולות

אני לא מבינה איפה התחבא כל המשקל הזה, שנשל ממני

ויותר גרוע אני לא רואה את השינוי הענק הזה.

35 קילו

זה שינוי ענק ואני לא רואה אותו

אני רואה רק איפה זה לא מספיק, איפה צריך עוד, מה עוד לא ירד או התחטב

אף פעם לא הייתי מהנשים האלו

תמיד הייתי נחשקת, תמיד הייתי שלמה. לא תמיד אהבתי את מה שראיתי, אבל תמיד קיבלתי באהבה

דווקא עכשיו, קשה לי להשלים, לאהוב, לראות, להתגאות

בא לי להרעיב את עצמי, בא לי להקיא, בא לי לירוק, בא לי להיות חולה, בא לי להיכנס תחת סכין מנתחים, בא לי פשוט להיות רזה

ואני שונאת שהמחשבות האלו מחזיקות בי כבת ערובה

דווקא עכשיו שאני כל כך מחוזרת וכל כך קלה אני לא מצליחה להינות מזה, אני רק כועסת על עצמי שעל אף כל מה שהורדתי, אני עדיין לא במקום שאני רוצה להיות בו. כועסת שאני עדיין לא שדופה.

אני בכלל לא אוהבת נשים רזות, אני אפילו לא חושבת שזה נשי או סקסי או יפה, בטח לא לי

משהו בנוכחות שלי רזה או שמנה, הוא גדול, דרמטי, מלא

אבל זה לא עוזב אותי לרגע

והיום אני באמת חיה בריא ונכון והמשקל יורד בלי שאני אתאמץ יותר מדי

אבל כשאף פעם לא היית רזה שום דבר לא מספק מלבד להיות רזה, אין אמצע כי במראה אני רואה את הבליטות, את הבטן הקטנה, את ידיות האהבה

או השניצלים, אני יודעת שרק אם כל אלו לא יהיו אני אראה את זה.

 

אין מה לדאוג אני לא אשאב לתוך השיגעון. ובאמת טוב לי בעור של עצמי. אבל אני בZONE בתקופה האחרונה

 

נכתב על ידי , 14/10/2013 04:31   בקטגוריות דיאטה, דימוי גוף, משקל  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כאן מעיין ב-16/4/2015 17:36
 



התשוקה לאוכל


הבחירה בטבעונות כדרך חיים באה לי די בקלות למען האמת, זה מפתיע את הסובבים אותי, האמת זה הפתיע גם אותי

עצם הבחירה, לווא דווקא הבחירה עצמה.

אוכל מעסיק את חיי ומחשבתי מאז שאני זוכרת את עצמי. מכל אספקט אפשרי:

 

מעולם לא גרתי יותר מחמש שנים במקום אחד, תמיד נדדנו מבית לבית, מעיר לעיר. אין לי נופי ילדות קבועים או חדר בבית של ההורים

ומבחינתי לחזור הביתה זה לאוכל של אמא או של סבתא, לקציצות, לסלט הביצים, לדגים של שבת, למרק החלב עם הפרפלעך לטשולנט של שבת (כן אני פולניה גם גפילטע וכבד קצוץ)

והיום אין לי את הבית הזה יותר, הזכרונות קיימים, אבל זה כל מה שהם.

 

תמיד התעסקתי עם המשקל שלי, כך שגם במובן הזה אוכל תמיד ליווה אותי, מה מותר מה אסור במה ועד כמה אני חוטאת לגוף ולמשקל. היום מאחר ואני לא אוכלת יותר אוכל מעובד, או מטוגן, או לא בריא, הקילוגרמים נישלים מעצמם ללא מאמץ או ללא התכוונות.

 

אני מראה אהבה באוכל, כמו אמא שלי ואמא שלה לפניה - אני יודעת מה כל אחד אוהב ויותר חשוב מה הוא לא אוהב ואני מאכילה באהבה.

אני זוכרת בפרידה מהגבר שליווה את חיי עשור, אחד ממשפטי המחץ שלו, שלא יכולתי להתנגד להם היה שהפסקתי לבשל לו והוא מאמין שכנראה בשלב הזה הפסקתי לאהוב אותו. הוא צדק.

נכון להיום לא נכנסים לבית שלי מוצרים מהחי והמבחר על אף שהוא גדול וטעים ומגוון, הוא הרבה יותר מצומצם מבעבר. ואני חומדת להעניק ולהראות אהבה 

בצורה שלא בהכרח באה לי בטבעיות כמו בישול.

 

בחרתי במקצוע שלי מתוך אהבה אמיתית לטעמים, למרקמים, לדיוק, לחומרי גלם, ליצירה שיש באוכל.

היום אני לומדת מחדש הכל איך מחברים בין מוצרים שונים בלי עזרה של ביצים, איך מסמיכים תבשילים בלי חמאה, איך יוצרים טעם בלי בסיס של בשר או דגים. ללא ספק התאונה היתה זרז לנושא והידיעה שסביר להניח שאני לא אוכל לעבוד יותר במטבחים העניקה לי את הכוח לבחור בהחלטה הלא פשוטה הזאת.

 

המקום היחיד שאני מעט מצרה על אורח החיים הזה, על אף שאני שלמה איתו בכל כך הרבה מובנים, הוא אובדן התשוקה.

יצריות כל כך מאפיינת אותי בכל דבר שאני עושה, בכל דבר שאני נוגעת בו

ואוכל מעבר לכל דבר אחר היה תשוקה בלתי מרוסנת

לגעת בבשר, לשמוע אותו צורח למגע החום לטעום את העסיסיות שבו

לפלט דג שנימשה הבוקר ממי ים, להריח את המעמקים, להבין את הטריות

ליצור בלילה מושלמת של קרם ברולה, במרקם מדוייק

לראות את הבריוש תופח אל אווריריות של ענני נוצה

לנגוס בסופלה כמהין ושמן זית כשהוא יוצא מהתנור

להבין איך הריזוטו המושלם נפתח אל החמאה ונבנה מחדש מהפרמזן

תמיד הייתי בטוחה שכשאני אפתח מסעדה הסלוגן שלה יהיה התאווה לאוכל

והיום אין בי תאווה יותר, אני עדיין מחפשת טעם ומרקם, מרתק אותי להבין אוכל מחדש, להכיר חומרי גלם חדשים 

אבל אין בי יותר תאווה אמיתית, אין בי יצריות חייתית לנגוס, לחתוך,לגלגל על הלשון, לבלוע

 

משהו בטבעונות מרכך, מרגיע, אולי זה העדר הדם מהתפריט, אולי הידיעה שאני לא לוקחת חיים בכדי להעשיר את העולם הקולינארי שלי

אולי המחשבה שנצרכת בטרם היצר משתלט. 

על כל פנים התאווה לאוכל התפוגגה, זה לא רע זה לא טוב, זה פשוט מה שזה

 

נכתב על ידי , 11/3/2013 13:04   בקטגוריות אוכל, דיאטה, משקל, תל אביב, אופטימי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Inco ב-13/3/2013 11:01
 



כל ההתחלות קשות


אני לא יודעת מי המציא את המשפט כל ההתחלות קשות, כי בעיניי זה החלק הקשה הוא האמצע

התחלה היא מרגשת ובאדרנלין של הפחד טמונה המון מוטיבציה. 

נכון שכל התחלה היא אחרת ולא תמיד הכל הולך חלק. תהליך הלמידה מצריך זמן וסבלנות

הצבת הגבולות והכרות עם המערכת מסרבלות את הכל אבל הביטחון שיש ברצון להצליח הוא כל כך גדול שהקושי מתפוגג ונמס לתוכו

ואז מגיע האמצע, השלב הזה שהביטחון מכלה כל חלקה טובה 

שמפאת השיגרה שבעשיה, שוכחים להתאמץ וכל טרוניה שאז, פעם, בהתחלה הייתה נסבלת עכשיו הופכת לטירדה אמיתית

והכל קשה יותר ומעצבן ונגרר והסבלנות פגה והמוטיבציה כמעט ולא קיימת

והמחוג לא זז והזיקוקים מפסיקים להתפוצץ באויר והמאזן לא עולה

ואז עולות שאלות הבשביל מה? והאם זה שווה את זה? וכמה עוד אפשר להמשיך?

והמאבק מרגיש כמו מלחמה 

ובמלחמה כמו במלחמה יש רק מפסידים

והסוף עשוי להיות קל או קשה, אבל כשהוא מגיע הוא מלווה בתחושת הקלה

 

אז אני לא יודעת מי המציא את המשפט הזה על כך שכל ההתחלות קשות

בעיניי הן החלק הכי טוב

הלוואי שיכולנו להישאר תמיד בהתחלה ושזו לעולם לא תיגמר

 

 

נכתב על ידי , 10/2/2013 14:06   בקטגוריות גברים, דיאטה, דימוי גוף, גילאי ה- 30, מטרה, משקל, אהבה ויחסים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עינב ד ב-12/2/2013 21:28
 




דפים:  
22,309
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעינב ד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עינב ד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)