בואי נתחיל מזה שכן

למה כן?

כי הקריטריון היחיד שבאמת חשוב הוא שאת שם

עכשיו בואי נרד לעומקה של השאלה:

מין אוראלי - לתת ולקבל

באופן מפתיע הרבה נשים לא אוהבות למצוץ-

למה? התשובה מתחלקת לשתיים

הראשונה היא שזה מגעיל אותן- מצטערת לא מבינה איך חלק כלשהו ובמיוחד חלק כל כך משמעותי מבן הזוג שלך יכול לגרום לך חלחלה, זה מעליב וזה לא הגיוני בעיניי

השנייה היא שזה משפיל אותן - רק בחורה שאינה מינית בעליל יכולה לשער בדעתה שלשלוט באיבר הכי חשוב מבחינתו של הגבר שלה ובאופן כל כך טוטאלי בהנאה שלו , יכול להיות משפיל, וזה לא משנה אם את שוכבת לידו במיטה או עומדת בברכיים חשופות על רצפה קרה ומסתכלת לו בעיניים כשאת עושה את זה

באופן יותר מפתיע יותר נשים לא אוהבות שיורדים להן

למה? כי זה מגעיל

באמת אמרת את זה על עצמך כרגע? אין לי בעיה שלא עבר במוחך לרגע לרדת לבחורה אחרת, מקובל והגיוני, אבל בהנחה שאת בחורה נקייה היגנית וריחנית מה יכול להגעיל אותך? טעמת את עצמך פעם על מנת לבסס את הטענה הזאת,? אני רק יכולה להניח שלא 

גיוון בתנוחות

לכל תנוחה יש את היתרונות שלה עומק החדירה, היכולת לגמור יותר מהר, כאב (בין אם להנאה ובין אם לא) שליטה, המנעות משליטה, לראות את הפנים של בן הזוג שלך שהוא גומר, העדפה למיקום בו הוא גומר

בסופו של יום, לכל אחת יש את התנוחה המועדפת עליה, בעיקר עם בן זוג קבוע, הבעיה בתנוחה הזאת שאם לא מגוונים גם היא הופכת למכאנית

אנאלי

זה כואב, ללא ספק, וכן זה כואב גם עם סיכוך מעולם לא הכחשנו .גם צריך לדעת עם מי לעשות את זה מתי ואיך 

אבל מי שאוהבת את זה יודעת סוד שמי שלא ניסתה את זה מעולם לא תדע

אם תהיי מספיק אמיצה ורגועה לנסות, זאת תהיה האורגזמה הכי טובה שחווית בחיים

Dirty talking

לא כל אחד או אחת אוהבים לשמוע או לדבר כשהם באקט, לא לכל אחד מתאים רפש וזוהמה

אז בכל זאת למה כן? משתי סיבות 

אחת גם אם זה מתבצע במשחק המקדים, זה מחמם את האווירה לעיתים למילים יש יותר כוח מלמגע

הסיבה השנייה היא הרבה יותר פרקטית לא בא לך שהוא ידע ויבין מה את אוהבת? לא בא לך שלא יורידו לך את הראש לכיוון אלא יגידו לך תמצצי לי?

רימינג

כל מי שבסעיף הראשון הזדעזעה, דלגי מראש על הסעיף הזה

אז בואי נשלוף קצת סיפורים מהתחת

נקודת ההנאה של הגבר מה לעשות, נחה לה בפי הטבעת, הלוואי שהיא הייתה במרפק אך לא כך יצר אותנו הטבע, מה שעושה את כל האיזור מהאשכים ועד לפי הטבעת, רגיש במיוחד, אל תמנעי מהאיזור הזה, מספיק גברים נמנעים ממנו גם ככה וחבל

נתחיל עם מגע עדין עם האצבע, אל תשכחי שגם כאן ואפילו יותר מאצלנו, נדרש סיכוך (רטיבות טבעית היא לא חלק מהגוף הגברי), בנקודה הזאת בזמן תגלי כמה בן זוגך פתוח להתנסויות אם הוא זורם , אל תפחדי להחדיר את האצבע, תהיי עדינה, תלמדי אותו, בדיוק כמו שהיית מצפה ממנו לעשות

אם את מספיק פתוחה להתנסויות את האצבע תחליף בשמחה הלשון (אמרתי לך לדלג על הסעיף הזה נכון? עכשיו מאוחר מדי) 

אוננות

אין דבר יותר מדליק מלראות את בן/בת  הזוג שלך נהנה

תעשי ניסוי, תשאירי את האור פתוח (גם אם זו מנורת קריאה או נר) פשקי רגליים מולו  וגעי בעצמך, כמו שאת עושה כשאת לבד במיטה, כשהוא לא נמצא, אני מוכנה להתערב שאין גבר בנמצא שלא יתגרהמזה

פורנו

בבקשה אל תגידי איכס

למען השם אישה, תראי פורנו, תחקרי את הז'אנרים השונים, יש כל כך הרבה סוגים, לא יכול להיות שכולם יגעילו אותך

תלמדי, תחקרי, תביני כשתרגישי בנוח אפילו תכניסי את זה יחד איתכם לחדר המיטות

אם הוא אומר שהוא לא רואה/לא עושה לו את זה/מצחיק אותו - הוא משקר, אין גבר שלא רואה פורנו

רוצה לדעת אם את סקס טוב?

גם אם סימנת איקס על כל הסעיפים ואין סיכוי שתנסי משהו מכל אלו , הסירי חשש מלבך

אם לגברים באמת היה אכפת וזה באמת היה קריטריון מבחינתם לבחירת בת זוג, רב הנשים בעולם היו רווקות

אז אני יודעת שאני אמורה למצוא מישהו בגיל שלי

אני יודעת את זה כי זה מה שכולם אומרים לי כל הזמן

אני יודעת שאם אני רוצה משפחה וילדים גבר מבוגר יותר יתאים, אני מבינה את כל "המקום" הזה שבו נמצאים בחיים והשלבים שעוברים

אבל העין לא מקשיבה לקול ההיגיון, גם הלב לא

זה לא שאני לא יכולה להימשך חיצונית לגבר מבוגר יותר, כבר קרה בעבר, לא הרבה, אבל קרה

וכמובן שזה מאוד אינדוידואלי

אבל אני רוצה לחלוק את הרשמים שלי מגברים מעל גיל 35 בתל אביב

העייפים: תזהו אותם על פי הכרס, הבגדים הנוחים והעיניים הכבויות, ניתן לתצפת עליהם בברים שכונתיים הם שותים גולדסטאר ונמנעים מעישון

- לרב הם נשואים או גרושים כמעט תמיד עם לפחות ילד אחד

הם לא באמת מתעניינים בשום דבר מלבד ______ בטלוויזיה (כדורגל, כדורסל, חדשות)

אין בהם שום להט לא לגביי העבודה שלהם, לא כלפיי נשים, השיחה הכי מרתקת איתם סביר להניח תהיה על הילדים

אין להם קהל יעד כי הם לא מאמינים שיש בזה טעם

התל אביבים: הם לא בהכרח חיים פה, לרב אפילו לא. תמצאו אותם בברים טרנדים או במועדונים חזקים

הם לבושים יפה, לרוב הם מעשנים ושותים וויסקי סינגל מאלט. הם אף פעם לא מסתובבים בחבורות גדולות , זה מקשה על הציד

לרוב הם רווקים או גרושים, קהל היעד שלהם הוא נקבות, כי מי בכלל מחפש מערכת יחסים

הברמנים: קל לזהות אותם הם לובשים טי שירט שחורה וג'ינס הם שותים הכל ועם כולם

הם לא בהכרח מברמנים במקום בו הם יושבים, אבל הם מכירים את כולם ושותים בחינם

הם תמיד רווקים, הם אבודים בעולם שבקרוב הם ידחקו ממנו אם הם לא מתכוונים לפתוח מקום משלהם, הם מזיינים את הקבועות ואין להם שום רצון לזוגיות

הסטריליים: תמצאו אותם בברים מוארים, לבושים טוב, לרוב לא מעשנים

הם יוצאים בחבורות, קשה לנחש בדיוק מה הם שותים זה יכול לנוע בין יין אדום מלא בחשיבות עצמית ועד לוויסקי מיושן בחביות 18 שנים, כסף הוא לא האישיו, רק הפוזה

קהל היעד הוא הטרופי ווייף, לא בהכרח לנישואים אבל כשתספר מחר לחבר'ה בעבודה על הסימון האחרון בחגורה, צריך להשוויץ בתמונות פייסבוק

הנואשים: לא רואים את זה ישר ואין להם ניחוח מיוחד, אבל יש להם מטרה, נישואים וילדים.

אותם לא ניתן למצוא בבארים, הם יותר בעניין של דייטים, הם יוצאים לדייטים סידרתיים, האינטרנט הוא החבר הכי טוב שלהם, הבר שלהם, העבודה שלהם

קהל היעד הוא מפוזר, מה שהחכה תתפוס, יהיה טוה

הנורמליים: קשה לזהות אותם, כי אין הרבה מהם, והמראה שלהם חמקמק

הם גרים בתל אביב רבתי, רק כי משעמם בכל מקום אחר

לרוב הם גרושים מזוגיות  יותר משנה רוב החברים שלהם נשואים, 

הם מעולם לא חלמו על חיי רווקות לוהטים, אבל הם נהנים מהדרך

הם עוד לא איבדו את הרצון בבית ומשפחה, אבל הם גם לא איבדו את החלום של הגשמה עצמית

קהל היעד: דומה

כשהמבחר כל כך בעייתי, פלא שאני אוהבת אותם צעירים?

נראה בלתי אפשרי לספר על גבר שליווה את חיי במשך עשור בכמה מאות מילים

זה לא יעשה צדק ,לא לו ולא ליחסים שלנו, אבל האמת שהשנים האלו מרגישות לי כל כך רחוקות ומטושטשות, זרות למי שאני היום

כמו הדחקתי אותן , מכאב, מאשמה, מהשלמה, מהתכחשות

לעיתים אני פוגשת חבר מהימים ההם ובמהלך השיחה הוא מעלה באוב את הזוגיות שלנו ואני באמת לא זוכרת, אני מתקשה לזכור את הטוב,

על אף שבתוך תוכי אני יודעת שהיה המון ממנו במשך הרבה שנים. בזכרונות שלי זה אף פעם לא עולה.

השנה האחרונה שלנו הייתה קשה.

בכל יום בו היינו ביחד נפער הקרע בינינו.

את האשמה בפרידה אני לוקחת עליי ולא כקדושה מעונה, אם יש משהו שאני לא יכולה להגיד על עצמי הוא שהייתי קדושה

ברור לי שבזוגיות שלנו, אני הייתי הדומיננטית ולולא המהלכים שאני התפלשתי בם, הוא לעולם לא היה הולך
בשנה הזאת הייתי קרובה לניהול רומן פעמיים עם שני גברים שונים, לזכותי יאמר שמעולם לא הסתרתי דבר ממנו, הוא היה החבר הכי קרוב שלי, איש הסוד שלי, הסלע והכתף ושיתפתי אותו בכל התלבטות בכל שאלה, בדיעבד ברור לי שכל מה שבאמת רציתי זה שהוא יוריד לי סטירה מצלצלת ויתעורר מהתרדמת הזוגית בה שקענו, אבל הוא באהבה הבלתי מתפשרת שלו לא יכל להאמין שאני באמת אבגוד בו וכמו תמיד הוא נתן לי את הכוח לבחור 

זה לא התקבל בהערכה לה הוא היה ראוי, אלא בבוז מצידי

בשנה הזאת עבדתי שישה ימים בשבוע, 18, 20 שעות . הוא היה יוצא כשאני ישנה ואני הייתי חוזרת הרבה אחרי שראשו היה עסוק בחלומות

ביום חופש היחיד שלי בשבוע  העדפתי לבלות מחוץ לבית, לראות אנשים, לבלות, לרקוד , להתפרק, מלשבת בבית 

גל לא אהב את החברים החדשים שאספתי, הוא לא אהב את החיים החדשים שלנו, הוא ניסה בכל כוחו להחזיק אותנו במקום ואני התמרדתי 

נקודת האל חזור שלנו הייתה ילדים, המחזור איחר לי ומהפחד לא הסכמתי לבדוק

הוא היה עסוק בבחירת שמות ואני לא הפסקתי לבכות

שבוע שלם עבר עד שבדקתי, התוצאה הייתה שלילית , אני לא ידעתי את נפשי מאושר והוא שתק

אחרי שבועיים הוא העיר אותי בבוקר:

-מתי את חוזרת היום?

-כרגיל, שלוש, ארבע לפנות בוקר

-תעירי אותי כשאת חוזרת , אנחנו צריכים לדבר

-התיישבתי במיטה , עדיין מתעוררת"אם צריך לדבר בא נדבר"

-זה לא על רגל אחת

-אז שב

-אני חושב שאני צריך לעזוב את הבית, הוא התיישב

-מתי?

-היום

-לתמיד?

-כן, אני לא יכול להמשיך ככה

-זה קשור לבחורה אחרת?

-כן ולא

-זה כן

-זה כן כי היא שם, לא כי זה קשור אלינו

-אם זה היה קשור אלינו היינו הולכים לטיפול זוגי

-אני לא חושב שזה יעזור, אני לא יכול יותר להיות בצל שלך, זה כל כך בודד כאן, את לעולם לא תוכלי להבין את זה. קר לי ועצוב לי ורע לי

-אבל אף פעם לא אמרת כלום

-באמת עינב? 

השיחה המשיכה עוד שעה לפחות, איבדתי תחושת זמן של היום הזה  האשמות הדדיות הוטחו, דמעות, כאב, חיבוקים, תחינות, בריחה מהבית אל השדירה , גרון חנוק, עיניים נפוחות ופרידה.

שעתיים אחר כך על האופנוע בדרך לעבודה סימסתי לו: "תודה על מי שאתה, ועל אף שכואב לי, אני יודעת שאתה צודק"

בלילה כשחזרתי הביתה, הוא כבר לא היה שם. מיטה ריקה, ארון בגדים מרוקן, שולחן מחשב מיותם וטבעת מוזהבת אחת הושארה על השולחן.

דממה בבית.

אין בי חרטות ולא היו לי מאז, ליבי לא נצבט במחשבה לאחור

בדיעבד אני יודעת שבשנה הזאת עשיתי עבודה טובה, אולי טובה מדי, בכדי להפסיק לאהוב אותו, בכדי להגיע לרגע הזה של השלמה מלאה 

עם הפרידה שלנו, עם היציאה שלי לחיים חדשים

בשנים שבאו איבדתי את עצמי, מצאתי את עצמי, התנסיתי בכל מה שחלמתי עליו, התנזרתי מכפיות, בעטתי בהרבה דברים שהיו פעם חשובים לי. חזרתי לחיק המשפחה, התרחקתי מחברים, מצאתי חדשים, פגעתי, נפגעתי, התקדמתי, נסעתי, חזרתי. אהבתי, כאבתי חוויתי עשור שלם שפספסתי

מעולם לא הצטערתי שזה נגמר

מעולם לא הצטערתי שאהבנו