להיות מאושרת באמת, ונמאס לי מהצגות .
אני יודעת שאני חופרת, אם יש מישהו שקורא פה בקביעות מסויימת. אבל זאת תקופה מגעילה, וזה לא עובר. אני מצטערת שאני חוזרת על עצמי, אבל קשה לי כרגע. וגם על כל הרחמים העצמיים האלה אני מצטערת.
למי אני מצטערת בכלל? מה זה הרצון האידיוטי הזה לתשומת לב?
אוף. נמאס לי ממני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חד תאית